חוה נאנקת בצירי-לידה ארוכי צמא
אדם סבוך לצלעה
כותב מתארי גופה המתרונן
"כל חתך צהל בבשרה החי"
ותמיד ישנו אותו ניחוח גן עדן אבוד
לחלוחית הבנה בקצה העין
וטעם העץ כבר לא כטעם הפרי
קפוא באגם הכמהון.
אוי נהר היצירה- כאב מתמשך
הדם אוזל מפני. אגרופי הקטן מכחיל
כשמים גדולים-גדולים
ואני מנסה לילד במילים משלי
חפושויות אדומות.
תגובות