*
גזעי תלוי אל על שורשי מפרכסים בשמיים וגשם ניתך עליהם וברד. החמה משחקת במערומיהם כאייל בסבך והם כולם כליל יופי וטהרה נושמים את האוויר והאור מבעד קרעי הענן, את ריח האורנים המשכרים. זוהרם וזיום מלא כל העולם. היכן מקום נטיעתי? במקומות רבים במשטחים בהירים ונכהים ושוב מתבהרים. יש שהם תקועים ורקבובית מתפשטת בהם יש שנמלים מציירים עליהם מבוך או ציור אומן והם משתקפים בשורשים המשירים עליהם טל נקי. ענפי אינם מעטים הם מתפצלים ומסתעפים כלפי מטה ואני שואל את עצמי מהיכן אתה פורץ ומבצבץ ושורשי לוחשים לי וענפי מהנהנים למולם וגזעי התלוי קורן לקראתי ´בוקר טוב´ עץ הפוך.
* *
גם אני עץ גדל משורר לכל כיווני האפשר רוצה פרות רוצה, רוצה שמחה, רוצה יערות רוצה שלמות. מי לא רוצה שלמות? מי רוצה למות? א-לוהים ברא אותנו לחיים ונתן לנו ידיים כנשרי שמיים ורגליים כאיילות, ושכל בקודקוד. והם רצים והידיים אוחזות ממשמשות בצמר בענן בהד בכל מה שאפשרי מקצה לקצה. והפרות היש פרות? ואם יש?! האם טובי טעם הם? וריח? ריח הם נותנים? או שמא רקובים הם בואשים. ואם הם בואשים אולי תולעת קטנה ירקרוקת זוחלת בתוכה טועמת מבשרו שגם לאחר אוכלה ופולטה לא סר ליחו בעיניה. מי יאמר לי מהו הפרי במה להיאחז, את מה לקטוף לסל? והפרי האדום המפתה שתלוי מולי מזמין קטוף תהנה האם לא רעל בתוכו? שמע דעת בבלי דעת?
* *
*
"מתוך הפיזור וההמולה אני בא אליך שורש קטן" כך אמר האיש. ואני מביט בכם שורשי משולחים לרום. ציפורים קטנות מושכות בכם במקורם הדק הצפרירי לכל כיוון. ואתם כביכול שקטים מרכינים ראש מצייתים אבל אני יודע אני מרגיש בקצות ענפי, את הפגיעות אשר נופלות עלי יום – יום. ובגזעי חורט עוד עגול; סימן של טראומה מגיל הילדות.כהיכל סגור ללא פינות עשוי תכלת זכוכית בוהקת ומסנוורת, עד שלא ניתן לראות מה שבפנים.אלו שלכם אלו החיוכים וזרמי עידוד וחום בבוקר סתווי. ואצלי הכל חום הגזע האדמה ולפעמים אובך השמיים. אלו העלים הזהובים שלך אבא שנושרים מסביבי אלו העדיים הירוקים שלך אימא שבאביב אחד היו כה צפופים. לעיתים מתחשק לי לקצוץ את השורשים אך כשלהבי מספרי מתקרבים מיד מאיר בוקר חדש ותחת ידי נוצרים חריטות עיגולים לכבודכם. כך אני כבר אמרתי עץ הפוך אם אתם תהיו שורשי באפלת האדמה אני אבוד....
