[ליצירה]
יפה מאוד. "ולמצוא, בלי לנבור יותר מידיי
ספר תורה בתוכי" כי מגע האדם עלול לפגום.
אולי בשל כך מהות חודש אלול נילמדת מראשי-תיבות שגם הם דחוקים "את לבב ואת לבב". רמת נגישות מודעת קטנה.
אהבתי את התוכן מאוד וגם את הדרך ו, אבל זה יכול להיות קצת יותר "שירי" לדעתי. ככה זה דומה יותר לתפילה.
[ליצירה]
הדמיון עוטף הכל... ציור, כן ישי שור צודק.
החרוז השלישי יש לו חן וקלילות. למשל: מתנפנפת, שודפת, מטורפת. אלא שזה לא מספיק. תן לנו שורות שיפרצו ישר מלבבך ככל האפשר.
(גם לנתן אלתרמן יש בתים עם הגזמות ודמיון עשיר. בתים שבפניי עצמם אינם עומדים. אבל תמיד הוא יזכור להביא רגש חי כמו שהוא. בתור פניה לדמות או בצורה אחרת)
הכתיבה שלך מדהימה ויש לה הרבה סגולות טובות.
אני חושב שעם קצת מאמץ תוכל להגיש שירים שיעלו לי את הדם לראש הרבה יותר....
[ליצירה]
מעט מבולבל
אוי לא תמי, זה לא נכון ואני מוכן לשים אל כך כסף! הוא כן שונה. איך אני יודע? כי אין אחד שדומה לשני, אין!
כל אחד הוא פלטנה אחרת.
קצת התקשתי אם השורות המקבילות.. הקשר בינהן.
לא הבנתי- את מצטערת שהתאכזבת? או מאוכזבת
שלא התרצת? או מה???
לדעתי עדיף שלא תכתבי בחרוזים אם הם לא מדויקים.
גם השירה שלך היא שונה מיוחדת ולא מאכזבת.
[ליצירה]
זה התחיל בצורה משעשעת ונחמדה (למי שאוהב ציניות), ובהמשך נמאס לגמרי והפך להיות מלא יתר על המידה בפרטים. הרגשה שהכותב חוסר על עצמו ומיגע את הקורא לחינם עד שהחיוך מתחיל להימחות מהפנים. עשה עלי רושם של ילדותיות וטיפלות.