[ליצירה]
התורה היא תורת חיים והבחירה בין חטא למצווה היא בין משהו טעים מאוד ומגרה שבא במאמץ, למשהו טעים אחר שיש בו עוצמה ואינסטינגט של חיה. התודעה של 'הראש הישראלי' חודרת גם למערכות של הגויים וניזונה מהם . לישראלי יש גם גוף שלם, אבל מעט פחות עוצמתי ובא בקלות כמו של הגויי. היהודי יעבור מחסומים כדי לשדרג את המערכת החושית שלו לרמה גדולה וגבוהה אפילו משל הגויי, רק בצורה פושרת יחסית. בסופו של דבר מדובר בעולם אחד. אז- שניהיה לראש ולא לזנב.
באופן כללי:
אני פשוט מנסה להחדיר 'תודעה ' של חושים ביהדות.
[ליצירה]
הריח ריח החיים
לשמוט את הפרח
משמעו למות או
אולי להתחיל
לחיותבאמת?
וכמו בסיפורי
רב נחמן
יש להניח את השושנה
במקומה ואז הכל מסתדר
ושב למקומו
למה אנחנו פוחדים להניח אולי נרפה?
[ליצירה]
כמה נקודות:
*זה לא מספיק ממוקד. לא ברור לאורך רוב השיר (ואולי גם אחרי) הנושא.
*החרוז השובר-החוזר: מבריקותצעקותנשחקותשתיקות. הוא לא משיג את האיפקט בתור שורת סיכום/ מחץ.
-*"הסגורות עוד יעידו כאלף עדים "– זו לא שורה בעייתית? היא לא ממש התחברה לי בטבעיות, גם אחרי כמה קריאות, לשורה הקודמת.
נחמד לקרוא את צרופי המילים המענגים שלך, אך כדאי כאן, לדעתי, לעבוד על זה שיהיה יותר ברור וחד חזק.
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
אולי הקטע השני מעט קיטשי אבל הוא לפחות אמיתי ומבטא את העיקר. אפשר לומר גם שהוא עמוס בבית הראשון. לדעתי כל בית יפה בפניי עצמו, אלא שהשיר כולו לא מפותח מספיק ובמצב גולמי.
[ליצירה]
תודה לרדף-והשיג ולכנפי שחר. נחמד כשיש הפריה הדדית. זה הופך את קריאת השירים לנעימה יותר.
"נשום"- אולי כ"ערים נשמות"?
"זימון" יש על היין.. הבעיה שגם כשעולה לי רעיון בנוגע לכותרת הוא לא מסתדר עם התוכן.
סתם לדוגמה: אני אומר, הלוואי והתקיים בי "לא לנו כי לשמך הכמו-מובס כמו-דהוי כמו-
כלה בנו עד דממה."
כי-
אם ה' כביכול מובס ומתכלה בי שמו בשגבו, הרי שיש לי עוצמה של אינסוף. זה כמו שם השם שנמחה במים.. וכי יתכן למחות את שם השם? -חייבים להבין ששמו עובר טרנספורמציה (שינוי צורה).. אותו הדבר קורה בשורות של הדס.
וכך אני הולך ומתבלל ומסתבך עם השיר:)