ויחד

 

אוזניו כרויות עיניו הוזות

עד לכאן הלך רק כדי לשמוע

רק כדי לחזות.

 

ולנגד עניו חולפים המראות

עמלקים נצוחים ומצרים במצולות

והייתה זאת שעת בין השמשות.

 

ולמשמע הבשורות

סמר בשרו חידודין

ומול דמדומי האורות

קבע בנפשו – דין.

 

ונפשו התועה המחפשת

שקטה ושלווה מאוד

לא נפלה בטוחה היא ברשת

אמונתה צרופה כחוד.

 

וגל של אושר וחדווה

שתף את צלמו

וברסיס אור ואדווה

אמר הודיה כי רווה

 

ובערה אז גחלת רשפו

מעניו הכחולות.

וידע כי ה" הוא אחד

והמה לבבו ויחד

 

ונדמה לו כי מחזיק

הוא בשולי האדרת

עוד קט יעטוף בה גופו

ויחזה כי אמת היא שלכת

שצונחת אט אט לשופו.

 

ויחד הדבר בעניו

ויהי לחידה

ובטרם מקסם שוא

נפרד לדרכו בקידה.