ביז בתמוז דמם הגלובוס
וערפילים שחרחרים התאבכו.
רצי העשן בצורת אריות
פערו לועם ונחשולים-
נחשולים.
נחשול אחד של דם זינק מהקלף
והותיר את ספר התורה הולך
ומכחיל וחנוט כמומיה, עוד מעט,
והעולם כגל של עצמות
כעיי אשפה
ללא רוח חיים.
בעז דרומי
-
...סרפד ותה ורוח הקדים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אם את שואלת אותי, אז דבר ראשון אני מעדיף על פני אלף דימויים ומילים מטשטשות, לתת את המשקל קודם כל על מסר ומומלץ שיהיה ברור. את זה עשית יפה ואפילו קצת יותר. "רוצה ששתי כיליותיי מעצמן ינבעו נהרות נהרות - ימים של תורה" "רוצה לעשות בדק בית פנימי בכל תא ותא בגופי ובמחשבותיי" "ולמצוא, בלי לנבור יותר מידיי ספר תורה בתוכי כדי לשכן שם טהרה" את ממשילה כאן מעולה ופשוט... לדעתי זה הכיוון. *********************** נדירים הם אלו שעשו תשובה מאהבה. האבות היו כאלה והגיעו למצוות מעצמם דרך זיהוי הערכי-אלוהות שבהם ויכולת יצירה ומימוש. אנחנו צריכים להגיע לערכים של האבות דרך העשייה המצוותית. בהצלחה [ליצירה]
- [ליצירה] האם נקודות התורפה תוקנו. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא אמור לשתף פעולה עם שרשורים שכאלה אבל האדם האחרון שרצח היה ג'למנטן. שרון גם הוא כזה. כל מי שאהב לפגוע מסיבות לא ברורות ממציא תרוצים. לכתוב על כאבי מחזור( סליחו לי ) ודברים מעין אלו זה מתאים לשרותים. השרשור הבא שם וורק שם!! [ליצירה]
- [ליצירה] שיר על גאולה, על עולם אחר שעוד אינו קיים. הבניתי כך: כל הערכים העליונים שבין הדוד ורעיתו שבגלותנו פרחו למימד המיסטי הלא נגיש לנו, חזרו להתגלות בגוף עצמו דרך החושים; אבל כבבית שלישי מהמקום הכי נמוך. [ליצירה]
- [ליצירה] מומלץ בחום נהדר! אולי טוב כך, אבל הסיום של כל בית המהיר והמותח יצר אצלי טמפו של צפיה למשהו דרמטי מאוד דרסטי. כמו בסרט מסצנה אחת אי אפשר להוריד מתח להבאה וצריך להגביר ולהגביר עד השיא, כך,לדעתי, גם בשיר וכל יצירה. אצלך אולי חסר השיא, הכל הולך לקראת--- מה? קדימה? מה יש קדימה? גמרתי לקרוא אם אכזבה קלה, חוסר. ובכל זאת המלצתי על זו. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! כאב האוזניים מבטא מצויין את ההגזמות שלנו. כידוע כאב אוזניים בא בעקבות חוסר איזון. [ליצירה]
- [ליצירה] " צריך ליזהר מי"ז בתמוז עד ט' באב שלא לילך יחידי מד' שעות עד ט' שעות משום שבהם קטב מררי שולט..." רש"י: כמרירי יום: שדים המושלים בצהרים כמו קטב מררי והוא שנאמר " ומקטב ישוד צהרים" גורי לך ילדה... "החיפזון מן השטן" ומבול הרגשות שמערבל אותך וחותר לשלווה עלול בצהרי יום חם ומטריף להפוך לשד קטן וחסר מנוח שמוביל את כל הפוטניאל העצום לאבדון. [ליצירה]
- [ליצירה] מונולוג חזק מהבטן [ליצירה]
- [ליצירה] משל מעולה מרגישים את ה'שמש' בתנועת התהוות. [ליצירה]
- [ליצירה] אל אלגיה לושתי מהבית השלישי התרגשתי הכי הרבה. וגם הצלחתי מאוד להזדהות איתו. והבית האחרון מנחם אבל לא משכנע - אחשורוש יזכור?! השיכור ההפכפך הזה... גם כן, מזה אלגיה? לדעתי באמת שווה ללמד את זה בבתי ספר לפני פורים בשעור ספרות או משהו כזה. זה באמת כתוב על רמה, ולא היה מביישף, לדעתי ,את גדולי משוררנו( אני לא באמת מבין רק נראה לי..) נהנתי ואני מודה [ליצירה]
תגובות