יובל בא ויובל חולף

והחומה עודנה בצורה.

ואין נכנס ואין בא

והארץ נמה חררה.

 

סבוה סובבוה אנשים

שאו שופרות הריעו ברמה

נשקו זה אל זה לפידים

ישראל פשוטים!

 

קחו מחטה, מלאוה גחלים

גחלי אש, זמזומי דבורים

השעה דוחקת,  הקרקע בוערת

ואין אבן חיים בחומה

אף לבנה לא זעה ממקומה.

 

אל תביטו אל הכהנים

הם רבו משבעה

אצים משבעה אל שבעה

פיהם מלא תנחומים

אצה להם השעה

ומקדשם בלבבם היה

למרמס שועלים.

 

הריעו- הריעו ברמה

איש נגד אחיו

איש לקראת אחיו.

אל תחכו למשמע שופרו

של משיח-

והוא צפון בנרתיקו

תחת בטנו של חמורו

הרעבתן, המתמהמה

בלעיסת עשבים שוטים

העולים וגדלים כאזוב

על הכותל.