רשאי הבלבול לרפרף
על פניי התוהות
ומבקשות לא לבקש.
רשאי הרפרוף לחייך
וללחוץ בקצות בהונות
בצידי גבי המתוח.
רשאים פני התוהות
להחליף גוון וצבע
ולנשום דם שותת.
מותר לי מותר
לחפון את ראשי בכרית
וליחל ולבכות.
מורשה העולם ללעוג
לבכיי הנגה והחת
עדים השמים ועדים הארץ.
ועד אתה הקורא האכזר
הועדתי אותך בסכין משויף
יבוא דמי הקר בדמך.
כי לא אנוחם כי נוחמתי.
פתחתי פי עבר בו
טרקטור צהוב ורועש
שיניי היו מצבות עקורות.
פקחתי עניים גדולות
זרו בן חול מעוור
חולות קטיף ושומרון.
מהומה מלכוד סכנה
עת דבורים או עת מעשים
השעה אינה שעה.
ועל תלולית אחת
בשעה מוכשרת זו
אתלה את עניי במרום.
מלכי השרת דוממים
וכסא הכבוד לא זע
ומאופק לאופק תמיה.
בגנבה - בלי שאיש רואה
אנחם לבי המר בשוקולד.
ורשאי הקורא לטעום
גם הוא חרש - מתיקה.
