הכה צור בסלע
לצידו ילודה מצלע
הבריק ניצוץ
נדלק המוץ
אש אש
אדם התאושש
"בורא מאורי האש"
בעז דרומי
-
...סרפד ותה ורוח הקדים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איזה יופי! מבט השתכלות הפוכה מהצד של המסורב. נכון? תמשיכי... ותודה רבה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] מרבה דעת מרבה מכאוב. נ.ב. אולי אתה לא מתעלם מן הכאב, אלא אתה כותב אותו בכדי שלא ישכח? (וכמה שהכתב מתייבש מהר ודוהה, הוא לפחות נשאר קיים בספר חי לנצח) יש כאלה שכותבים עצמם לספר כריתות כדי לתת דרור לדמותם הכתובה. [ליצירה]
- [ליצירה] חלמאית ממש.חה חה חה [ליצירה]
- [ליצירה] 13 = אהבה. מה זה אהבה אסורה? [ליצירה]
- [ליצירה] מנשקים רק מה שחי באמת. אבל באמת. היכולת להשיג את סוסי האש היא ביכולת לרתום אותם, לעלות על גבם ולהפוך אותם לסוסי בשר, עור ועצמות. ואתה חי כל כך וזועק עד העצם, ועל כן יום יבוא ותצליח את האבנים הדוממות שבכותל להחיות. [ליצירה]
- [ליצירה] מומלץ בחום מושלם. והשילוב בין המטאפורה למציאות מקסים. הריני קד אפיים לזקנה שוחקת זו, וכן לכותב. [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב בשלווה של הולך למות . במילים פשוטות ובמבנה הכתיבה העברת את חווית גלגולי נשמות. עורר בי רושם רב והשפעה עלי. למרות המחזוריות יש לי הרגשה שזה כתוב בהשלמה ואהבה. [ליצירה]
- [ליצירה] ידידיה, הכי טוב שלך שקראתי. הבאת אותי אל סף דמעות. המון חומר למחשבה. כבר בהתחלה עם המפגש הראשון בפנינים ניסתי להגדיר אותן ואמרתי לעצמי שהרופא הזה פשוט רוצח. הרי זה טבע הרוצחים להשתלט על נפש(?) הנרצחים, לשאוב מהם חיים. אולי זה רק אני אבל, נדמה ש, המפגש עם האישה מבלבל בשל המעבר החד מאלמות של הגיבור לפרץ הדיבורים. הסיפור שינה מנגינה פתאום. גם המעבר בין התקפתה אותו להתחננות "תחזור בבקשה" הייתה לי מהירה מדי. נדמה שיכולת להעביר זאת בדרמתיות יותר. כשם שהחסרתי פעימה בחלק הראשון בפיסקה תשע, למשל, הייתי רוצה גם פה שחילופי הדברים (למרות שרק היא מדברת, כיודוע גם חוסר תגובה היא תגובה) יהיו כך שיהיה מרווח "עותק נשימה" בין דיבור לדיבור, . אני מניח שאתה מבין למה כוונתי... בקיצור- יהלום אמיתי אך לא מלוטש. [ליצירה]
- [ליצירה] אין מנוס מהתחושה שהמשורר רצה לבטא משהו עמוק ונשגב. רק חבל שלקח תמונה ריקה ומטופשת והלביש אותה בשגב קדוש ובעמקות רוחנית כמעט אכסטזציונאלית שאין בה ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] האדם הוא האלוהים אני חוזר לזה מפעם לפעם. [ליצירה]
תגובות