יש קטע שממש אהבתי בסרט "להתחיל מחדש" שבו צ'אק נולנד יוצר אש, ושמח על היצירה. בהרגשה כמעט אלוהית הוא צועק "אני בראתי את האש"!
הסיום עם כפל המשמעות מוצא חן בעיני!
[ליצירה]
יש קטע שממש אהבתי בסרט "להתחיל מחדש" שבו צ'אק נולנד יוצר אש, ושמח על היצירה. בהרגשה כמעט אלוהית הוא צועק "אני בראתי את האש"!
הסיום עם כפל המשמעות מוצא חן בעיני!
[ליצירה]
[ליצירה]
יפה
סתם מעניין שיש בכתיבה מתרשלת (במובן הטוב) איזו השלמה מפוייסת עם החיים. זה מתבטא בסוגריים (או השד יודע איפה) ובסלנגים.
מן הלך מחשבה שירית כזו, שנשמע כמו: ראינו את הכל -- שמענו את הכל-- ספגנו את הכל-- עכשיו לא נשאר אלא לחייך.
בזמנים אחרים אני עלול להתעצבן.
מה הזולות הזו, שיש בה יאוש מהמילים ומהשיר?
הפשטות המופרזת הזו, שמאבדת לשיר את ערכו הספרותי?
ואותו חיפוי בצורת מילים לועזיות או שמות(השד יודע מאיפה)
אלוהי השירה יודע ש-???
[ליצירה]
חסר לי מסר בכל הסיפור הזה... אבל אם כבר-
אם כבר יעקב והבאר אז משהו שחשבתי בדיוק. מי אמר שאין דבר כזה אהבה ממבט ראשון? שזה שייך רק לסרטים? הנה יעקב מתאהב ברחל בן רגע. במבט ראשון הוא מכיר אותה עד זיהוי אפילו של חוסר השלמות של החיבור שבינהם. "וישק יעקב לרחל וישא קולו ויבך" ואם זה בתורה סימן שגם אנחנו כאלה. לפחות בפוטנציאל.
[ליצירה]
כמו שאר השירים המתועבים של עברי הוא מערבב בין הטינופת לקדושה ולא בכדי.
בעולם הקניון שבו השפה היא הקזת כסף ובטון המחשבה שולט ומערבל הכל אי אפשר לדבר שגב בשירה כאילו כלום. עברי משקף את המציאות כפי שהיא. גם הדת היא "בית שימוש" לצורך האדם. הוא בא אליה נואש ובורח ברגע הראשון. הוא ואין בלתו.
רק האדם שמוכרח לעצב, להשליט עצמו יחפוץ לשנות סדרי בראשית. "שֶׁיִּהְיוּ הַטִּפּוֹת נוֹגְעוֹת אֵלּוּ בָּאֵלּוּ עוֹד בְּטֶרֶם יַרְטִיבוּ.., וְשֶׁיָּבוֹאוּ הָרְעָמִים קֹדֶם הַבְּרָקִים" (מזכיר לכם "מצעד הסוטים")
האדמה שהיא הניגוד המושלם לים, לרקיע, ליעקב דומה להם מצד היותה דומה לאדם, אבל בניגוד אליו היא משמרת את אותו "אל אדמה" קדמון. האדם נגע בהכל והשחית את הארץ שבו עד שהדרך היחידה שלו לחבור אליה היא בלחש הקדוש שמפי המתים. בתפילתם.
את תפילת הגשם הזאת מנבא עברי לפי דעתי מתרפים.
ילקוט שמעוני תורה פרשת ויצא רמז קל.
"מה הן תרפים שוחטין אדם ומולקים את ראשו ומולחין אותו במלח ובשמים וכותבין על ציץ הזהב שם רוח הטומאה ומניחין אותו תחת לשונו ונותנין אותו בקיר ומדליקין ומשתחוים לו והוא מדבר עמם"
******
[ליצירה]
שם זה לא מילה נרדפת להגדרה?
ידידיה תן לנן מעצמך, מעצם עצמך, ולא מהמחשבות המגדירות שלך. התחלת פה ושם להרביץ אותך ברגש "נסחף מפה לשם בחוסר שליטה" זה הרבה יותר מעניין מכתיבה טכנית. המילה אומרת לך מי אתה? כתוב איך אתה האישי נפגש עם זה, מה אתה מרגיש כלפי זה? בהצלחה.
[ליצירה]
שיר נעים מאוד. אני לא יודע מה ההגדרה המדוייקת לפיזמון אך ככזה הוא נשמע לי. קצת חסר את הכבדות של שיר. פשוט דורש שנעמי שמר תעשה טובה, ותשלח לנו איזה לחן שמימי מהיכל המשוררים שלה שם.
[ליצירה]
מה גורם לאדם לחבור אל המכונה החיבור שלה לזמן, לטבע, לנופים, לבסיס העולם, היות שגם בה יש קצת נפש היות שהאדם גם הוא יסודו בחומר עפר. איזה ברזל נושם וחם!
[ליצירה]
אני גם שולל את 'סיפור הקרב בגלבוע' ובעצם כל הסתכלות פשטנית על הכתובים.
אין לי בעיה עם השיר חוץ מהנקודה שמציגה את קהלת בתור ספר תיעוד שנכנס להסטוריה. אבל זה לא.
שלמה לא כתב מוסר לבאים אחריו או ספרות יפה, אלא חוקיות גנטית אלוהית של עם ישראל. בריאה.
אתה פה חוטא לאמת ולשיר, לפי הבנתי. מגילת קהלת לא הייתה כתובה לדורות אם הייתה, כפי שטוענת מארי מן הים, 'כרוניקה' תיאולוגית. שאת זה יספרו באוניברסיטה.
כל שרציתי לומר שאין כאן בכלל נקודת השוואה נכונה.
תגובות