הכה צור בסלע
לצידו ילודה מצלע
הבריק ניצוץ
נדלק המוץ
אש אש
אדם התאושש
"בורא מאורי האש"
בעז דרומי
-
...סרפד ותה ורוח הקדים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] היא מזכירה לי את רחל כשהייתה חולה מאוד. או שכבר שכחתי. [ליצירה]
- [ליצירה] * .ץ * "Q" [ליצירה]
- [ליצירה] שומעים לאורך השיר את הצחוק המתגלגל. [ליצירה]
- [ליצירה] "גם שתיקות מדממות" נשמע נסיון לגמור עם איזו מסקנה הגיונית או משפט חותך. לדעתי זה יותר חזק בלי זה. הכי אהבתי את הראשון ואת השני והשלישי. [ליצירה]
- [ליצירה] אסף- זה כולל את כולם גם את הרבנים. תסביר לי בצורה משכנעת למה מדגישים את "אשתו כגופו" ולא את 'נשים דעתן קלה ופסולות לעדות' למה את האחרון מתרצים בצורה עלובה במקרה הטוב. כשכתבתי שתפילות גלותית התכוונתי לזה. לא כי יש לעקור. התורה כיום היא 'משהו' מנותק מהחיים. בבחינת "הציבי לך ציונים" מקסימום הלכות לא ברורות ולעתים "מצחיקות" הדו"ג של הציפור באה לומר שתי דברים: 1. תראה כזו ברבריות- לך תסביר את זה, העיקר רוצים מקדש, משיח... קודם תבין על מה אתה מדבר. רק אחר-כך תנסה להפוך את זה לשירה. 2. התורה מתייחסת לדברים פיזיים לחלוטין. כשהדס כתבה שירה לא חשבתי רק על שירה פיוטית.... אֵין זוֹ נְגִינָה אֲמִתִּית- לא נגינת הנפש של יוצר כזה או אחר; עליהם אפשר לסמוך בדר"כ שנגינתם נגינת הנפש, אלא נגינת היהדות, נגינת התורה שממזגת חומר ברוח, נגינה אלוהית פה ולא נגינה של בתי כנסיות מעץ ומאבן. [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה אני רוצה להתנצל בפומבי בפני כותב זה הזעזוע עבר בי אין להכחיש התנפלתי על המקלדת בזעם!! אבל-- זוהי יצירה הכתובה עיברית מי יודע אולי משהו יושפע ממנה לטובה לאותיות הקודש יש כוח וכשמשהו כתב מליבו וניכר שבאמת נכתבה מהלב יש להתיחס לזה בכבוד ומותר לנסות להבין מה מסתתר מאחורי הכתוב מי יודע??? אנא הזהרו בתגובותכם [ליצירה]
- [ליצירה] האם נקודות התורפה תוקנו. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר חמוד ביותר, זורם, מצלצל, ושימו לב- הכתיבה שלה הצורנית מחקה את התוכן הכתוב. יש פה גם העזה ודמיון. השיר כולו משובב נפש. מומלץ! עלי באר, ברוכה הבאה לאתר. [ליצירה]
- [ליצירה] השירים שלך נדירים בפשטותם ואמתיותם. קראתי והרגשתי כמי שזורם במחשבותך. [ליצירה]
- [ליצירה] רק נסיון... קצת התקשתי עם סידור השורות, אבל אני מבין שיש כאן כוונה... יש לי רצון נסתר (כבר לא) לקשר אותו לגמרי לאלול וראש השנה ולשנה. אולי זו הכוונה? "היום הרת עולם" על כן - "עוד לא היית" אפשר להמשיך שורה ואז אין הכוונה לא היית בכלל, אלא "איתי" את נולדת מחדש. כמו כל תהליך הולדה בעולמנו הוא פוגם בזהר 'הנשמה' בירידה למגרש הכדור-רגל הפראי. ה"בועטים" הם אותם כוחות מתפרצים ממנו (הזכיר לי שופר) מהבטן; בה חבויה גם נקודה פנימית טובה מרופדת תפוחים (בועטים את התפוחים?) הדובר בשיר מצד אחד משמש זרועה ל(שכינה?) להוציא את כחותיו שלו לפועל, כשלמעשה בלעדיה הוא לא יכול לבעוט, והיא בלעדיו חסרת ביטוי וקיום. אולי קצת הלכתי רחוק בניתוח השיר, תודו לפחות שזה היה נסיון יפה .. [ליצירה]
תגובות