יש קטע שממש אהבתי בסרט "להתחיל מחדש" שבו צ'אק נולנד יוצר אש, ושמח על היצירה. בהרגשה כמעט אלוהית הוא צועק "אני בראתי את האש"!
הסיום עם כפל המשמעות מוצא חן בעיני!
[ליצירה]
יש קטע שממש אהבתי בסרט "להתחיל מחדש" שבו צ'אק נולנד יוצר אש, ושמח על היצירה. בהרגשה כמעט אלוהית הוא צועק "אני בראתי את האש"!
הסיום עם כפל המשמעות מוצא חן בעיני!
[ליצירה]
[ליצירה]
כדי שתגדיל..
כדאי שתגדיל את הכתב.. ועכשיו תשמע:
ידידיה אני לוקח אותך בתור מורה רוחני. העצה היומית או משהו כזה. לדעתי כדאי לך להאריך את הקטע ולעשות אותו יותר יצירתי (במשל, בסיפור או בפרוזה) אלא אם כן כוונתך הייתה לתת באמת הסבר,עצה,רעיון גם אז יש מקום לנסות לפתח את העיניין ולהאריך אותו לידי מאמר שלם. אם כי הקטע הזה בהחלט עומד בפניי
עצמו.. יש עוד תקווה?
[ליצירה]
נדמה לי ש"החמות" מתחרז קצת חלש עם "וימות". אם לנסות לדמות לרגע, זה אולי כמו לאכול לחם בלחם. המילים דומות כל כך ואין השלמה מצלולית בינהם. (או שזו השבירה בשורה של החרוז השני?)
באופן כללי השיר מקבל העצמה מקודמו "טו בתמוז" ובפני עצמו קצת חלש יותר, לדעתי.
(אהבתי "עבודת אלולים" הזכיר לי עבודת אלילים אבל לא נראה לי שיש קשר.)
3 השורות הראשונות לא נהירות לי מספיק. הלכתי קצת לאיבוד. מתחיל אולי מורכב מדי ובלי מיקוד.
*מה הקשר בין רוח הים שכרסמה בך שכבות חמות (רוח מכרסמת..? -אם את אומרת) למקהלת האתמולים שאוספת את השרב.
אשמח להסבר.
[ליצירה]
יש!!!
אותם מוטבים עצובים בשירך הופכים חגיגיים כל-כך.
אהבתי מאוד את כל ההקבלות. במיוחד חלון מול ערפולי מחשבתי... רואים שכתבת אותו בהתרגשות.
שירים מסעירים אותך, לא? התמלאתי בסוף ביש.
ולכן ועדת ההמלצות מצאה לנחוץ- להמליץ!
[ליצירה]
ביקורת ופתרונה
אין מה לומר ההתמודדות עם הנושא ראויה להתפעלות כמו הרבה שירים שלך ואין צורך להרחיב על כך.
הדס, קחי נשימה, אני החלטתי להשאיר את הביקורת הדינמית והבוטחת שלי. תראי כמה שזה פשוט לבסוף.... או שלא
החריזה איכזבה אותי. לא נראה לי שצריך להשקיע כזה מאמץ כדי לקרוא. עד שמגעים לסוף - החרוז הסוגר מתגנח. שני החורזים באמצע הרבה פעמים מתמלמלים כש-השני מקוטע יותר ולא משלים כמו שצריך את החרוז שלפניו. אולי זה נובע מהנסיון לשמור על החריזה החיצונית. אם כך צר לי זה לא עוזר.
***************************************
שמתי לב פתאום שאם אני קורא לאט יותר זה מסתדר, אך אין בזאת לבטל לעניות דעתי את הביקורת כי במבט ראשון-שני-שלישי ועדיין נראה שמדרך הטבע והתנהלות השורות הקריאה מהירה
מסקנתי היא שכך זה צריך להיות כתוב:
יסתלק לו!
נער רועים מן הפלך
על נבלו ודוביו,
שירתו הלוהבת
איך העזת לחשוב
שאולי ואוהבת -
לא תתן בת שאול
את עיניה בהלך
הכיוון ברור יש כאן צורך לשנות את מבני הבתים, אלא שנראה לי שאז לא תסיגי הדס את הרצף התבניתי המאוחד, כי בית-בית ומבנהו, לא כן? או אז או שתוותרי על כך או שתכתבי כמה בתים מחדש!!
בהצלחה!
בעז
[ליצירה]
חביב
זה כתוב כמו סיפור ילדים נחמד, מהסוג שגם מבוגרים יכולים להנות. לדעתי זה לא ממצה בכלל ודורש הארכה... (לכדי ספר שלם?) ההתחלה הזכירה מאוד סרט.. ההמשך היה חביב קצת הומור ו..לדעתי(אמרתי) תפתחי אותו. (לעומק ובהתרחשות עצמה)
שם- הזקנה והים? חח
לא שמתי לב לאקרוסטיכון עד שכתבת. אני חושב שהוא לא משמעותי למרות שהוא מאתגר; זה להטוט.
(נחמד שהאותיות, במקרה, מסתימות עם סיום הסיפור)
[ליצירה]
הרעיון ברור ויפה. אבל-- (אני חייב) הייתי מחלק לבתים (לפחות 3) - זה יקל מאוד. נראה לי שכדי להוסיף אחרי ה'כאילו' את המילה 'הן' .
ובקשר לכותרת: אני באתי עם צפיה לשיר שיבטא 'שתיקה רועמת'> שישמעו שתיקה והיא תזעק.
מה ששמעתי זה אולי הרהור דיבורי. חסרה השתיקה.
אז, לדעתי, או שתחליפי כותרת או שתעבדי על השיר.
בין כך ובין כך אהבתי.
תגובות