יש קטע שממש אהבתי בסרט "להתחיל מחדש" שבו צ'אק נולנד יוצר אש, ושמח על היצירה. בהרגשה כמעט אלוהית הוא צועק "אני בראתי את האש"!
הסיום עם כפל המשמעות מוצא חן בעיני!
[ליצירה]
יש קטע שממש אהבתי בסרט "להתחיל מחדש" שבו צ'אק נולנד יוצר אש, ושמח על היצירה. בהרגשה כמעט אלוהית הוא צועק "אני בראתי את האש"!
הסיום עם כפל המשמעות מוצא חן בעיני!
[ליצירה]
[ליצירה]
לא מסכים, להיפך! לדעתי, כל יכולת היצירה נובעת מיכולתו של אדם להסתכל על עצמו מהצד.. מי שמסוגל להסתכל מהצד מסוגל לכתוב גם עד כדי התמזגות והזדהות ברמה גבוהה.
[ליצירה]
מה שלא נכון לדעתי זה: "וְאַף פַּעַם לֹא נִפְקָד
אֵיזֶה הוֹמֵרוּס אוֹ קֹהֶלֶת
אוֹ אַחַד הָעָם
שֶׁיְּתָעֵד וְיַזְכִּיר לַבָּאִים אַחֲרָיו
שלמה לא תיעד כי קהלת זה לא ספר הסטוריה.
[ליצירה]
למרות שזה נשמע מוזר... אני ירא שמים שכמותי, חילוני הרבה יותר ממך ומכל חילוני אחר. אגב, באותה מידה אני גם גוי יותר מכל גוי, מלאך יותר מכל מלאך... קול יותר, מגניב יותר, רגיש, אלגנטי, יפה, מושך, עוד?
הסיבה נורא פשוטה. היהדות שואבת את כל הכוחות בעצמה של אינסוף.
למעשה יש לכל יהודי באשר הוא את העוצמה הזאת בפוטנציאל (אבל מפני חטאנו גלינו וכו'). כך שמשחקים של לבוש כזה או אחר, מתגמדים לעומת החיות שאת אמורה לחוש ב5 החושים.
[ליצירה]
את רק מציגה את העובדה, וזה יפה. הייתי מצפה ליותר... מה זה אומר שהעולם "מעבר אחד" ואת "בשני"? וכן וכִּי וכו'
ככה זה נשאר ברמה של המנון לאומי קטוע.
[ליצירה]
מן הכבד אל הקל- ככל שהוא קל ככה הוא כבד.
אני אוהב כשהרעיון ברור וניכר ואז אני גם מרשה לעצמי כקורא, להנות מהחרות בבחירת המילים.[לפעמים יש לי בעיה עם שפה נמוכה וסגנון זרוק, ולפעמים, אם מתמזל, יש לי את הבטחון שהמילים הם רק מסגרת לרעיון המוביל ולמרות זאת הם שם- נכונים. זה בהרגשה]
הבתים הראשונים עושים כל כך טוב לבית האחרון החשוף והמביך. אילולא הם הוא היה באמת קלישאה.
בקיצור- אהבתי. לא, לא הזלתי דמעה.
[ליצירה]
אז - האם זה סימן לסוף כותב הסתרים? סתם סתם..
הרעיון ברור מאוד למרות הדרך המסובכת.
אכן, עת מעשים וביתר שאת. רק נדמה לי שהכאב עוד טרי מדי, אבל הקריאה נכונה וטובה!
אני משנן: "החזיקו חבלים, לשארית המחר
קשרו קשרים, הנביטו הזרעים"
סתם שאלה: האם הפנים אל פנים נקרא בעינך מעשים?
האם יש לזה סיכוי או קצת תלוש מהמציאות וחלמאי.(למי שמאמין שמשאל הליכוד הוכרע בעקבות הפא"פ)
[ליצירה]
שיר על גאולה, על עולם אחר שעוד אינו קיים.
הבניתי כך: כל הערכים העליונים שבין הדוד ורעיתו שבגלותנו פרחו למימד המיסטי הלא נגיש לנו, חזרו להתגלות בגוף עצמו דרך החושים; אבל כבבית שלישי מהמקום הכי נמוך.
[ליצירה]
" צריך ליזהר מי"ז בתמוז עד ט' באב שלא לילך יחידי מד' שעות עד ט' שעות משום שבהם קטב מררי שולט..."
רש"י: כמרירי יום: שדים המושלים בצהרים כמו קטב
מררי והוא שנאמר " ומקטב ישוד צהרים"
גורי לך ילדה... "החיפזון מן השטן" ומבול הרגשות שמערבל אותך וחותר לשלווה עלול בצהרי יום חם ומטריף להפוך לשד קטן וחסר מנוח שמוביל את כל הפוטניאל העצום לאבדון.
תגובות