יש קטע שממש אהבתי בסרט "להתחיל מחדש" שבו צ'אק נולנד יוצר אש, ושמח על היצירה. בהרגשה כמעט אלוהית הוא צועק "אני בראתי את האש"!
הסיום עם כפל המשמעות מוצא חן בעיני!
[ליצירה]
יש קטע שממש אהבתי בסרט "להתחיל מחדש" שבו צ'אק נולנד יוצר אש, ושמח על היצירה. בהרגשה כמעט אלוהית הוא צועק "אני בראתי את האש"!
הסיום עם כפל המשמעות מוצא חן בעיני!
[ליצירה]
[ליצירה]
אני מתלבט..
במחשבה שנייה נראה לי שאין חיבור גדול מזה לטבע, לאלוהים. בשונה מתפילה רגילה שכלואה בבתי כנסיות כאן היא כולה מתפרצת החוצה אל העולם. מצד שני זה עדיין תפילה ודיבור ו-
"לצלול בצללי מעל אל
בְּלִיל החיים
הנסוך
באבנים, בחול,
בְּבִּלְעֵי הקרקע אשר בה" (-מדהים)
אינו דומה כמו פשוט לקפוץ ישר עם כל הגוף לארגז החול של החיים . (למשל, קורבנות הם ביטוי לכך..)
אולי זה המקסימום חיבור שאפשר באין שכינה ומקדש.
(ולא ארחיב על כך כרגע)
תכונה שאני מאוד אוהב בשירך, שהם מדוייקים ועשירי משמעות.
תודה לך!
[ליצירה]
אהבתי את לאכול תפוז 1 . שורותיו מהודקות, כל מילה צמודה לקודמת ויש הרגשה של אחידות. באותו קנה: הוא תפוז אמיתי, תוסס, חי, עסיסי ועוד.
בהתחלה חשבתי שכל הפעולות מתיחסות ללימוד התורה.
אם תפוז 2 פחות הזדהתי. הוא אינו משדר מסר של תפוז בכלל, אלא של רוחניות יתר עד כדי שקיפות.
מעניין מאוד. מומלץ!
[ליצירה]
אולי הקטע השני מעט קיטשי אבל הוא לפחות אמיתי ומבטא את העיקר. אפשר לומר גם שהוא עמוס בבית הראשון. לדעתי כל בית יפה בפניי עצמו, אלא שהשיר כולו לא מפותח מספיק ובמצב גולמי.
[ליצירה]
בעצב אכן אין קדושה- מה שכתוב כתוב. אך מנגד ישנו פסוק מפורש וקדוש מתהילים ברוח הקודש: (נו-ו) "כל היום דברי יעצבו" אומר בפירוש דוד המלך. אני חשבתי שמשמעות הדבר היא שעצם זה שהוא מביע זאת בדבריו זה התיקון לעצב. (וחדירתו לעולם הקדושה. (?)אין קדושה בעצב, אך הקדושה יכולה להיות אולי רוויה עצבות. צריך עיון.)
אפילו דוד המלך כתב עצבות.
[ליצירה]
בתור התחלה של סיפור זה מעולה. מהמשפט הראשון הקורא נשאב וכבר לא משנה מה אתה הולך לספר ומה העלילה, הקורא איתך! מעכשיו אם תשמור על (כל מה שצריך, ואני לא מבין בזה כלכך) הרף, ניצחת.
אל תרפה, גם כשנראה שלא, תמשיך!
תגובות