יש קטע שממש אהבתי בסרט "להתחיל מחדש" שבו צ'אק נולנד יוצר אש, ושמח על היצירה. בהרגשה כמעט אלוהית הוא צועק "אני בראתי את האש"!
הסיום עם כפל המשמעות מוצא חן בעיני!
[ליצירה]
יש קטע שממש אהבתי בסרט "להתחיל מחדש" שבו צ'אק נולנד יוצר אש, ושמח על היצירה. בהרגשה כמעט אלוהית הוא צועק "אני בראתי את האש"!
הסיום עם כפל המשמעות מוצא חן בעיני!
[ליצירה]
[ליצירה]
מושלם. הלוואי וכולם ילמדו לכתוב כך. עכשיו אני גם מבין קצת יותר מזה משקלים, אבל אין לי מוסג איך שומרים עליהם.
[ליצירה]
התחיל טוב וקצת התפוגג לי.
הסיפור רק התחיל או ש- למשל, תספר על השקיעה בעקבות האסון בהדרגתיות ובפרוט מעניין. הייתי גם מצפה להתרחשות בסוף שתרגש יותר... (ולא מסר מעלה אבק)
עם עוד מאמץ ורצון זה יכול להיות הרבה יותר טוב.
[ליצירה]
את רק מציגה את העובדה, וזה יפה. הייתי מצפה ליותר... מה זה אומר שהעולם "מעבר אחד" ואת "בשני"? וכן וכִּי וכו'
ככה זה נשאר ברמה של המנון לאומי קטוע.
[ליצירה]
חסר לי מסר בכל הסיפור הזה... אבל אם כבר-
אם כבר יעקב והבאר אז משהו שחשבתי בדיוק. מי אמר שאין דבר כזה אהבה ממבט ראשון? שזה שייך רק לסרטים? הנה יעקב מתאהב ברחל בן רגע. במבט ראשון הוא מכיר אותה עד זיהוי אפילו של חוסר השלמות של החיבור שבינהם. "וישק יעקב לרחל וישא קולו ויבך" ואם זה בתורה סימן שגם אנחנו כאלה. לפחות בפוטנציאל.
[ליצירה]
הכותרת אומרת "את" אבל השיר כולו זועק "אני".
רק בשורה האחרונה הכותב כאילו נזכר בה ומוסיף (כי ככה צריך) "ואיתך".
אני יודע שזה קשה, אבל מה דעתך פשוט לקבל את זה שהקשר נגמר? זהו. תזקוף ראש ותן לזמן לרפא את הפצעים.
תגובות