הכה צור בסלע
לצידו ילודה מצלע
הבריק ניצוץ
נדלק המוץ
אש אש
אדם התאושש
"בורא מאורי האש"
בעז דרומי
-
...סרפד ותה ורוח הקדים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הוי אנשים כפויי טובה שכמותנו דוממים למה לא בכינו [ליצירה]
- [ליצירה] אתה חוזר על הטעות של אלה אשר מתוך תשוקה לקרב את התורה לשפת החיים שלנו, משתדלים להראות עד כמה גם התורה תואמת את החיים האנושיים. איך גם התורה דואגת לחלשים. איך גם התורה מכבדת נשים. איך גם התורה מוסרית. לכן הגעת למסקנות מוטעות. התעלמת מנתונים שאינם "נחמדים", תוך "עיגול פינות" לכיוון תפישת העולם הפרטית שלך. מי שמך לחלק ציונים לדמויות בתורה? האם אתה באמת מאמין שעם ישראל כ"כ דבילי לעבוד עגל שאין בו עוצמה אמיתית ומוחשת? אם העגל מזיק ושלילי אז מדוע בעקבותיו יש בית מקדש סופר מוחשי בו מעמידים כעין צלם - "כרובים" ?(הוכחה לכך שהקב"ה מתייחס לע"ז בשיא הרצינות אפשר למצוא בכך שהקב"ה מתיחס לצלם שהעמידו בהיכל כאחות צרה לו.) האם נשמע לך הגיוני שמשה רבנו שלא אכל ולא שתה 40 יום עם אלוהים ושליחו הנאמן היה אלים? האם יש לך גם בקורת כזאת כלפי הקב"ה? אני שם לב שיש לך שאלות מאוד טובות, אך היחס שלך לתורה גורמת לך לעוות את הכתוב. את השאלות עליך להפוך לתשובות. מעבר לזה אתה מתפרש פה על יותר מדי נושאים, שכל אחד בפני עצמו הוא בומבה. מצטט יותר מדי ומעייף את הקורא כשאין מסקנות (אמיתיות) באופק. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפה וטוב שנתון לפרשנות ענפה. המילה האחרונה לא מתנגנת כל כך. יש בשיר הזה איזה מיזוג בין חומר לרוח. את החומר מבטאים מושגים כגון: הארץ, בור, צלקת. ואת הרוח: החור הריק, יד שמימית וכדו'; עכשיו, היד השמימית מבטאת יותר מכל את אותו מיזוג, כי יד היא אחד האברים שפעולתם חומרית גם רוחנית. מצד אחד ערטלאית בנתינה, ליטוף, תפילה. מצד שני היא אחד הכלים המרכזיים להכרת העולם בדרך בלתי אמצעית, מגיל הינקות ועד זיקנה, דרך חוש המישוש המגושם. מאידך החוש הזה מזוכך ומעודן יותר בדרך כלל בעור כף היד. כך "אצבע אלוהים" מורה על תנועה ארצית-פיזית שאינה אלא אות וסימן לגילוי האל. גם המים הפורצים לבסוף מצלקת ההלחמה מבטאים את זה. מים נוזלים ממרומים ומפרים את האדמה. ישראל מתפללים לגשם גשמי משמים כדי להצמיח יבול שעשרות מצוות רוחניות תלויות בו ומתממשות. [ליצירה]
- [ליצירה] מומלץ בחום נהדר! אולי טוב כך, אבל הסיום של כל בית המהיר והמותח יצר אצלי טמפו של צפיה למשהו דרמטי מאוד דרסטי. כמו בסרט מסצנה אחת אי אפשר להוריד מתח להבאה וצריך להגביר ולהגביר עד השיא, כך,לדעתי, גם בשיר וכל יצירה. אצלך אולי חסר השיא, הכל הולך לקראת--- מה? קדימה? מה יש קדימה? גמרתי לקרוא אם אכזבה קלה, חוסר. ובכל זאת המלצתי על זו. [ליצירה]
- [ליצירה] כישרון יש כאן בלי ספק, רק חסר לי מסר. גם זה אולי סגנון מעט שחוק. (...) [ליצירה]
- [ליצירה] סתם. לא יודע. מגעגע, גע גע. בית הקברות בסגולה - נשמע כמו הסתגלות למוות. בעצם לא נראה לי שיש משמעות מעבר לתמונה הצבעונית, אחוזת הבלבלות. לא עומד בפני עצמו. [ליצירה]
- [ליצירה] חכם מצחיק ושובב לי הוא מוכר מבית הכנסת- זה שבמושב לפני. [ליצירה]
- [ליצירה] מזכיר לי שירי זלדה ככה: בבית הראשון המילה דם בוטה. (מילים כאלה אם מפזרים על ימין ועל שמאל מאבדים מעוצמתם) כאן תחליפי אותה. חולות זכוכית - אהבתי !!! חץ נושך? את מפנטזת, אבל מותר לך. כדאי שתפרידי בבית האחרון בין 'עורב' שורה 4 ל 'אך'. את חוזרת הרבה על ה"לו רק" וזה מצויין. ("ו-לו רק" ה ו' ממש במקום) בשיר כזה אין כמעט מקום לדיוקים. בקשר למה שאמרה תחיה(?) אז משוררים של היום לא יותר חופשיים. בכלל לא. אני משוכנע שריה"ל היה נשאר משורר גדול גם בתקופתנו אנו, המודנית. כמוהו שאר אבירי השירה, כותבי החרוזים, המשקלים והכבולים בכללי שירתם למניהם. להפך נראה אותך, אותי וכל כותב מודרני כזה או אחר כותבים כמוהם... רק אז תוכלי לדעת שכתיבתך מודרנית ומשוחררת באמת. (למרות שזה לא מחייב) כותב מודרני היום - טוב עדיף לא לדבר. [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה נדמה לי ש הבנתי בערך.. אבל יש הרבה מה ללטש, לדעתי. כיוון שהשיר מתכתב עם התנ"ך מוכרחים להתייחס לתוכן ולדון בחוסר רחמים. אבל אני לא הולך לכתוב פה דברי תורה רק להעיר ש, למען האמת, לא ברור לי כלל מה המשפט "אנשים כמוני יודעים את השמים" קשור לעשיו? יצחק כן. אותו הקריבו לשמים. הוא מלאך. אבל עשיו כלכך רחוק מזה. איש ציד. חית שדה. השכינה אצלו במידה והוא ממשיך של יצחק לא נזקקת בכלל לשמים. הברכה שהוא היה אמור לקבל כממשיך הופעת אלוהים- רחוקה מלהיות רוחנית. יש עוד נקודות קטנות מסוג זה. יש לי בעיה להנות משיר כשהוא חוטא לפשט... דבר נוסף שהפריע לי הוא שהשיר נשמע מקוטע. כאילו הדבקת חלקים שנכתבו בנפרד- במיוחד בבית השלישי. לעומת זאת אהבתי את ההפתעה שבין הבית הראשון לשני. אבא מופיע פתאום. אלא שזה יוצר צפייה לאמירה חדשה ונדמה שאין חידוש בבית הזה. ובלשונך: אל תתני לו ללכת לאיבוד. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי לא אי אפשר להפסיק לקרוא את זה. ו-...סלח לי על התגובה הקודמת. (תבין, הייתי עולה חדש במקצת. כאן) [ליצירה]
תגובות