ברר... ניתך ארצה,

כדור של כפור אש ולהבה

כל עובר רוח, כל מצרי טועה,

סקול סוקל באבן החמה קרה.

כל זקוף קומה, בעל גזע מעובה,

שבור שובר ברוח סתיו שררה.

במעטפת קור צינה ניתך ללא פשרה.

גם לב ליבו הלבה, לא תמיס את הקרה

גם קור לב מצרי לא יומס באש ברד

המצרי אבד... אבד...

 

 

 * * *

 

 

בשדה קמה מול תבואה רבה

עמד מצרי, עמד בכה

אם הברד לא הפשיר את לב הקרח

אולי יפשיר אותו שלל חיטים

שירד לטמיון כהרף אין. שידפון

ככסה עין שמיים והפך הכל שדפה

כן מיצרי עוד רגע ושכח מן הקמה

לא השאיר פנימה שום מקום ללב אנוש

לא גרגיר גם לא הרבה ברירה

ואכל ארבה תבואה רכה

לא נותר מאומה.