בידי חליל
מקש ותבן
מפיק צלילי חיטה.
בידי חיטה
הזרועה מן האדמה
מפיקה גרגירים זהובים.
בידי חופן זהובים מופזים
מתפזרים ברוח
מפיקים קמח.
בידי קמח
ובידי מים.
מים בששון
ממעיני הישועה .
הגיעה שעת צהריים
חליל יש.
שדה יש.
ושפע גרגירים
וכד מים חיים.
אך קמח
איה הקמח?
אין!
*
נגנב הקמח
נלאו הרגליים מלרדוף
ידי לשות בצק-אויר ואדמה.
הכבשים מלחכות את עישבן
החמה נטתה מעלי בזיוה
רעבה בטני וצומקת
ושחרות פשטה בפניי.
השיבולים נעות ברוח
נאות מתפללים בפניי:
"לקחת המוץ
את מיטב גרגירינו
אפה איפוא לחם
ככר-פת"
ואני פוכר את ידי
ומביט השמימה נבוך
חליל יש.
שדה יש.
ושפע גרגירים
וכד מים חיים
אך קמח
איה הקמח?
אין!
*
בלי קמח
יתש כוחי
גופי יהיה ככברה
לשיניי הזאבים.
ללא קמח
יבקע נאד המים
אין להחות את חוריו בקמחים
ויבש.
וגרוני?
גרוני חיו יחיה
חליל יש
ינגן גרוני עליו
שדה יש
ישא את שירו על פניו
ושפע גרגירים מגרגרים
כמים חיים.
ובאין קמח
וצם בשרי ונמק
יבא שירי
ישא קולו מחלילי
ויחוללני.
תגובות