את מלאכית בשמים
עינייך לחות ורכות
סגורה בארמון בלי דלתיים
מצפה בריסים ארוכות.
את מלאכית בשמים
את כעורה במראה
את מצפה לעיניים
שיראו שהנה את לאה
וזה טוב אפילו פי שניים
מאחת שדופה ונאה.
את להבה מתפללת
ברעד, בבכי, בתקווה
את בחוצות מחללת
את גופך המלא שעווה.
גם מראך גם יומך מקללת
בעומדך מול חלון ראווה.
את מלאכית בשמים
את מלאכית מרומה
חכמה ועוצמת עיניים
צובעת עצמך אדמה
את מתקשטת בסתר
דוברת שפה מדומה.
סימנים את לוקחת וכתר
שוב לא יראוך עקומה.
את כבר יפית והיתר
רשום בתולדות האומה.
