מר מלענה קשה מן המוות
פני אפורות כשיפולי קדרה
אין לי מנוח וגופי לא שבת
צמרמורת רעה עוברת בחוט השדרה
מה שחור יומי מיום
למה לבשתי כסות עצבת?
ומדוע ידפוק לבבי יהלום
כתנודות קול חזן על מזבח מצבת?
אלו הדפים השחורים *
משחור מילות הגמרא
הרודפות אחרי
באין מנוסה
אלו הכישלונות הצורבים
מגוף מיואש לאחר ייאוש
אלו קתות החוצבים
בפצע פעור מכורסם ואנוש
ואכתוב את שירי
לרפאות את נפשי
להבעיר את נירי
באותיות דובבות-רחשי
ואתם אם קראתם את זה השיר
ועצבות רדודה איימה אלכם למכביר
תתנערו כאש מקור החיים
תתלקחו בלהבה
אדומה מתנוססת
שירו שיר התקווה
והמשכו ללכת
(אל ייאוש
אל תהום
עלו מעלה
כמי מרום)
ובהתלהבות כבושה מאירה
בחדוות החיים וחדוות היצירה
דבקו במקור הבערה
ואני אשאר מפויח בשולי הקדרה .
תגובות