[ליצירה]
אני אוהבת את הרעיון הזה של לקחת טקסט ולעבד אותו בצורה חזותית. לתת לו משמעות ויזואלית וצבעונית. הדמות במרכז מאירה בתוך החושך והיא מוקפת אותיות. מרגישים עוצמה וכוח הנובעת מהדמות.
רק כמה הערות- הטקסט עצמו נכתב בפונט לא כ"כ קריא והצבע שלו גם כן לא תורם להקלת הקריאה. ולגבי הרקע- נראה לי שהיה מתאים יותר רקע צבעוני ובהיר כדי להדגיש את "יתר הדרגות אשר לבניין החיים" ואת השאיפה אליהן.
תודה לך!
[ליצירה]
לא כל דבר בנאלי הוא קיטש. להפך, אני חושבת שהבחירה של הגוונים, והסתפקות בשני סמלים מרחיקה את זה ממחוזות הקיטשיות במובן שמייחסים לה היום, וחבל שאתה עצמך יוצר ציניות אצל הצופה עוד קודם שנפגש ביצירה.
דבר שני, קצת מפריע לי הפונט. הוא לא כ"כ קריא, במיוחד בחלקים שעולים על השמש.וחבל, זה נראה קטע יפה, ובניגוד להזמנה לחתונה אולי כאן היה מקום לשים קצת יותר ממנו.
[ליצירה]
תראו, אם לא הייתי אוהב את זה , אז זה לא היה מתפרסם כאן. אבל מעבר לאיכות העבודה,אני לא יכול להתעלם מזה שהנושא, זוג מול שקיעה,קישטי- במובן שאין בו טיפת מקוריות.
אבל שוב זה לא חייב להפריע לי, ואני מרוצה מאיך שזה יצא ושמח שגם אתם
[ליצירה]
למה קיטש?
נתחיל בזה שאהבתי. מדוע לקרוא ליצירה קיטש? הרי את היצירות של גדולי האומנים ניתן לראות במוזיאונים או שהם תקועים בבית של איזה מיליונר ומה שרשים לנו לראות זה העתקים חיוורים של המקור, אז אם זאת יצירה מקורית שלך, זה לא קיטש. לפחות על פי דעתי.
[ליצירה]
חייב תגובה נוספת!
אני מסכים עם חיים פינקסון ודברי ערוגה בכל לבי!
יצירה מקסימה ולא קיטש קיטש הינה אומנות בפני עצמה התופשת תעוצה גדולה בזמן האחרון וזה איננו קיטש זו יצירה רגילה המותירה את הצופה עם תהייות!
ביצוע מושלם ואיכותי.
שוב תודה אף שהקוטרת לא מתאימה!
חיים
[ליצירה]
הרעיון שסביבו כתבת מדהים בעיני
יחד עם זאת היה לי קשה עם קריאת ההתחלה
אני חושבת (ממש לא בטוחה) שיש משהו מבחינה לשונית שהקשה על הקריאה ("כבר כמה שעות הייתי יושבת")
תודה על סיפור מקסים
צו'קו
[ליצירה]
למה רק כוכב או בדרן?
אנחנו לא כולנו קופים של משהו, משהו?
רוציםם לברוח אבל הנוצץ משאיר אותנו תקועים בכלוב?
דומה קצת לסיפור של קפקא על קוף שנהיה בן-אדם.
נראה לי באמת שהקטע היה מוצלח יותר בתור פרוזה.
חורף גשום ורטוב
נביש
[ליצירה]
(הטקסט בתגובה כי כשמתעסקים עם חזותי אז דברים רעים קוראים)
לילה
בצל העצב
ברפיון ללא גבול
ללא כלים למדוד
להתמודד
לפתע השחור
נצבע בגוון זהוב
באור שתמיד האיר
ורגע מלא עובר
בהתבוננות בקבלה
ובחולפו אין לדעת-
באמת האיר?
או שדמעה בעין
לרגע הֵשְלֶתָ
והנה שוב
השחור
[ליצירה]
מודה אני למדור ה"יצירות אקראיות" שזימן לי מפגש חפוז עם ידיד גמוז, כי כל המיקרים הם מאיתו יתברך ויש בזה גם כן סדות גמוזים והעניינים ידועים ומבוררים ליודעי ח"ן ולאנ"ש ויעויין שם מה שכתבנו באריכות ודו"ק
ובאשר לפיהוקיך, כבר ידוע מה שנינו שהבטלה מביאה לידי שיעמום ומה שפירש רש"י על אתר שעמום- שגעון, ורק משיגיונות אפשר שיהיו נכתבים מזמורים נאים כמש"כ "שגיון לדויד" והדברים נפלאים ויקרים מפז רב ועי"ש ודו"ק
[ליצירה]
דווקא אהבתי את המקום.
זה צילום שמרכז אותך, השחור-לבן ישר נותן לך להרגיש שמשהו חסר, אתה מתמקד בחכה-
שצופה למרחק,מתוח קדימה, מחכה למשהו... המשחק מילים עובד מצויין (גם בלי הכותרת)...
סה"כ ניפלא
וכמו שאמרה רונה קינן:
"כולם גונבים מישהו ממישהו אחר,
זורקים חכה ומקווים תמיד להיות בצד שצד..."
(לא שיש את הפן השלילי הזה בתמונה, סתם נזכרתי)
יום טוב ומי יתן וחצילים רבים יעלו בחכותינו
נביש
[ליצירה]
מהכותרת קשה לדעת אם כוונתך דווקא לניגוד שבין האדם למדבר. למרות שכל נוכחות של מעשי ידי האדם נוגדת את הגדרת המדבר כשוממת- כאן בתמונה אני רואה , לא בדיוק הרמוניה, אבל סוג של השלמה. אולי בגלל חוסר הניגודיות בצבעים. כאילו שעמודי החשמל יוצרים משהו שהוא אמנם נפרד, אבל גם הוא סוג של נוף, במקביל לזה של המדבר...
וכרגיל, הדמיון נאלץ להשלים את מה שהוחסר בהקטנת הקובץ...
[ליצירה]
הםם..
מורפיוס המסכן נראה קצת כמו חייזר מ X-FILES
נראה לי שאמור להיות לו אף יותר חד ולחיים פחות רחבות.
אבל בהחלט תפסת את המבט הרציני/מהורהר/מבואס/קר-כאבן שלו.
חלומות פז
שמואל