כבר כמה שעות הייתי יושבת על ספה באולם כניסה בבית המלון ומלפני היה ניצב קיר עשוי כך הייתי יודעת מעשה חושב של זכוכית ומתכת ומלבד לספה ולשולחן היה ממלא את שדה ראייתי כך הייתי יודעת שהתמונה הנשקפת מבעד לזכוכית של חול וחוף וים אינה יותר מאשר אשליה יודעת ואילו בדמיוני הייתי שולחת יד ונוגעת בגלים יודעת שבניין המלון המחושב נטוע על קרקע מוצקה מדמיינת הייתי שניצב בלב ים בדד עד האופק ושט לו אילולי אותם דיירי המלון אותו נחיל בלתי שוקט היה זורם וממלא את האולם זורם מתרוקן מתמלא הייתי יודעת ורוצה שכך יהיה בלב הים בדד.
הייתי יושבת על כיסא פלסטיק קר במשרד נסיעות ומבקשת נופש קצר על אי בודד בלב ים והסוכנת הייתה מספרת מבצעים חלומות ומספרים ושלל עלונים בצבע זועק הטבות הנחות והנאה מובטחת לכל בני המשפחה וכבר הייתה מדווחת בפסקנות וביובש כך הייתי מדמיינת כי לא נותרה עוד בדידות בים וליבו הוחלף זה מכבר על פי המלצות המומחים במנוע סילון המגביר את תפוקת הגלים פי-כמה בצריכת חצי מכמות הדלק ובצבע זועק הנאה מובטחת לכל בני המשפחה
הייתי צופה בגלים של מבקרים רועשים בבית המלון באולם הכניסה כך הייתי יודעת וזוכרת את שאון בניין-החברה הייתי יום-יום הולכת מטפסת מעלה-מעלה בכלובים של זכוכית ומתכת עד שהייתי נפלטת במשרד עוד גל מתנשף יוצא ונכנס זרם עובדים חרוצים גם אני הייתי חרוצה הייתי מכנסת נתונים עובדות ומדדים מדווחת בפסקנות וביובש על פי המלצות המומחים מחשבת את התפוקה בתרשימי צבע זועק ובצריכת חצי הכמות ורווח מובטח לכל מנהלי החברה.
כבר כמה שעות הייתי יושבת על ספה בסלון בדירה ומלפני היה ניצב מסך עשוי כך הייתי יודעת מעשה חושב של זכוכית וחשמל ומלבד לספה ולשולחן היה ממלא את שדה ראייתי כך הייתי יודעת שהתמונה הנשקפת מבעד לזכוכית של חול וחוף וים אינה אלא אשליה יודעת ואילו בדמיוני הייתי שולחת יד ונוגעת...
תגובות