במרכז נהר-מדרחובי
סביב שטף זירמי-אנוש
לעולם לא יוכלו לדעת
שרטוני-אדם כמוני עומדים
כאילו כדי לבלום
או לעיתים יסחפו לצד
יאחזו בגדות
והנה עוד רגע יאבדו אחיזה
יסחפו.
ואני, חלוק נחל
אספוג את עוצם זרימתם
מעלי, מצדדי, דרכי הם עוברים
מלבד לבודדים אשר לא יזרמו
רק ישקעו לקרקעית ויבקשו:
אנא, משונו מין המים!
אך יד לא תושט רגל תמשיך לדרוס.
ואילו אני טיפה בנהר
ידי מושטות חובקי-כל
הייתי יוצר סכר-אנוש
משלל הטיפות הרמוסות
היה הנהר נעצר והטיפות
היו מרקדות
וזרם בני-אדם יהיה
לבני-אדם זורמים.
תגובות