כשושנה בין החוחים
עוד אחד .
-
מילא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה ציור? זה לא תצלום?! אולי תספר קצת פרטים? יפהפה, בכל מקרה. [ליצירה]
- [ליצירה] למי שתהה זה מבוסס על ציור מאוד פשוט ביד, שנסרק ועובד בפוטושופ [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה מקורית, נראה כי הציור צוייר כמבטה של השושנה אל החוחים הסוגרים עליה מכל עבר, דבר המעניק ליצירה גוון מיוחד [ליצירה]
- [ליצירה] זה נראה כאילו החוחים הם *בתוך* השושנה, רוקדים בתוכה, מתערבלים איתה (לא סוגרים עליה מבחוץ). מעניין מה המשמעות של זה - הרע בא מבפנים? השושנה לא תמימה כמו שחשבנו? [ליצירה]
- [ליצירה] האמת התכוונתי לשיר אחר ("הנה שיר שלא עובד"), אבל זה גם באותו עניין שלומות נביש [ליצירה]
- [ליצירה] איחוליי! המצאת ז'אנר חדש! (בעיברית- סוגה) אם אפשר לעשות את זה לטולקין אז למה לא לקרת [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך מתחבר לזה , כל כך היתי בחוויה הזאת... ניפלא להיזכר... [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי בשורה התחתונה ראפ ישראלי אפשרי או לא? ואם לא אז לא ממש הבנתי למה? למשל סגול 59 עשה ראפ ממש בסדר, (למרות שהצד המוזיקלי על הפנים) ואפילו לשבק"ס יש כמה יציאות טובות (מוזיקלית, ומבחינת איכות הראפ). אז מה הבעיה? [ליצירה]
- [ליצירה] ומה זה לעזאזל דודא אנושי?! באתב"ש זה "ספסל לגפיש" ובמקלדת זה SUST TBUAH, ובגמטריה זה 382, שזה כמעט כמו "כרובי החציל" (381), והמשפט:"הו! יום כיפור!" (383) ובדיוק כמו "עבד אשה" או "סוד שואה" אבל לא ניראה לי שהתכוונת לדברים האלה... [ליצירה]
- [ליצירה] אני חייב להסכים איתך. יותר מדי פעמים אני מרגיש את זה על דברים שאני כותב, שאני סתם "מתאהב בגושי קרח לבנים". באתר כמו צורה זה רלוונטי במיוחד. אבל על השורות: "אולי של עצמם מביטים הרבה פעמים בעצמם" אני חייב לחלוק. מה רע בשירה אינטרוספקטיבית? יותר מעניין אותי שיר שמדבר על העולם הפנימי של מן-דהו, על רגשותיו ועל איך שהוא חובה את העולם, מאשר שיר שהוא דיווח של אירועים שמתרחשים מחוצה לנו, דיווח פלקטי ו "אוביקטיבי" של תופעות בעולם, ומה ה"דעה" הנחרצת של מישהו על זה. בנוסף, שאל את עצמך, האם יש בשיר זה עצמו משהו יותר מאשר "מודעת אבל לשירה"? הצדיקים האמיתיים אינם קובלים על הרשעה, אלא מוסיפים צדק (או משהו מאוד קרוב בסגנון) הכול ברוח טובה נביש [ליצירה]
- [ליצירה] השורות על ההוד והנצח של ירושלים מתייחסות לשתי צורות השפעה שיש לעתיקות שלה. מצד אחד משהו ריגשי שנמצא כאן ואפשר לחוש אותו במלא עצמתו מצד שני משהו עלום עתיק והיסטורי שקשה בכלל להכיל אותו אלא רק להיות חלק ממנו. תובב"ה עיה"ק נביש [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא השתמשתי במילה ציניות. ציניות משמשת לזלזול , לליגלוג,ובעיקר לביטול. הקריצה עושה פעולה הפוכה. שירים הם עניין של אפשרויות. השיר לוקח את המציאות כמו שהיא ומראה לנו אותה בצורה חדשה שלא דמיינו עד עתה. אך שיר מוצלח גם יודע לקרוץ. הקריצה היא לא ביטול מה שנאמר, אלא הפתיחות לאפשרויות אחרות. למשל בשיר הזה. אם השיר יקבע נחרצות שכל מה שיש כאן הוא "נוזלים טפלים" אז זה באמת זילזול. אך הקריצה מאפשרת נקודות מבט מגוונות. דווקא הציניות היא היא אשר לא מאפשרת לראות את האופטימיות שבקריצה. הציניות אומרת שאין הבדל בין המן למרדכי כי שנייהם לא שווים דבר. הקריצה מסתכלת על המן ואומרת שאולי גם הוא יכול להיות מרדכי עדה-עדה-לא-ידע נביש [ליצירה]
- [ליצירה] בסוף כל משפט בעברית יושב לו זקן עם כינור... [ליצירה]
- [ליצירה] (הטקסט בתגובה כי כשמתעסקים עם חזותי אז דברים רעים קוראים) לילה בצל העצב ברפיון ללא גבול ללא כלים למדוד להתמודד לפתע השחור נצבע בגוון זהוב באור שתמיד האיר ורגע מלא עובר בהתבוננות בקבלה ובחולפו אין לדעת- באמת האיר? או שדמעה בעין לרגע הֵשְלֶתָ והנה שוב השחור [ליצירה]
תגובות