אולי זה תלוי איך זה מופיע בחלון באקספלורר, כי כשאני פתחתי וראיתי את הקצה העליון והייתי צריך לגלגל כלפי מטה, זה נתן מן אפקט של קצה מוט כזה שמצביע כלפי מעלה, אל הסופה, אל הכלום...
מקסים, והשרשור כאן ממש כיף לקריאה.
באמת לא הבנתי את התגובה של אלומה, עד שקראתי שראיתי שקודם התמונה נקראה אחרת.
השם באמת עושה את ההבדל, ואני לא יודעת איך עדיף, כשהחכה באמצע או בצד.
אולי דווקא זה שהיא באמצע אומר משהו נוסף. שכל הקטע של החכה [כמו שאמרו כאן, שתעלי מישהו בחכתך...], מאוד מרכזי בחייך.
יפהפה בכל מקרה.
אני אוהבת את האפקט של השמיים בשחור לבן, אבל די התבאסתי שזה הסרט שהיה במצלמה. הייתי מעדיפה אותה בצבע.
אלומה, אסטתיקה לא תמיד יוצרת עניין, זה נכון. בתור חובבת סימטריה (בעיקר ממניעים פדגוגים- אני אחליט מהו הדגש בתמונה ומה יתפוס את תשומת הלב. זה לא נשמע נורא כמו מורה?) אהבתי את התמונה שהיא יפה ושותקת.
:)
וילד ונביא שקר, תודה, אבל אני לא רוצה מישהו שהגיע אלי רק בגלל שזרקתי לו כמה תולעים.
דווקא אהבתי את המקום.
זה צילום שמרכז אותך, השחור-לבן ישר נותן לך להרגיש שמשהו חסר, אתה מתמקד בחכה-
שצופה למרחק,מתוח קדימה, מחכה למשהו... המשחק מילים עובד מצויין (גם בלי הכותרת)...
סה"כ ניפלא
וכמו שאמרה רונה קינן:
"כולם גונבים מישהו ממישהו אחר,
זורקים חכה ומקווים תמיד להיות בצד שצד..."
(לא שיש את הפן השלילי הזה בתמונה, סתם נזכרתי)
יום טוב ומי יתן וחצילים רבים יעלו בחכותינו
נביש
אין פה פואנטה, שירה.
התמונה חביבה, הנוף כמו ים- חביב, גם לשים חכה זה בסדר, ושחור לבן זה כשלא רוצים את החדות של הצבע.
אבל בתמונות שוסיות- השילוב של כל אלה אמור ליצור עניין מסוים, שפה אין אותו.
החכה לא גורמת לי לתהות על מי בעליה ומה ייעודו בעולם, המקסימום שאני תוהה בגללה הוא מה זאת הזוית המוזרה הזו שהיא מונחת בה, וככה לא עובד או נח דייג.
לגבי המיקום- דווקא יש עניין לעיתים בסימטריה, אבל העניין הזה, גם הוא כאן- לא יוצר *עניין*.
ואפילו כותרת שאולי תגרום לצופה להשלים מידע במוחו הפרטי לא שמת.
התמונה הזו חביבה, אפשר לומר שיש דברים שיפים בה, אפשר אפילו לומר שתמונה כזו בשחור לבן הייתי תולה בחדר שלי, אבל תמונה שגורמת לך לחשוב- היא לא.
(ואולי, לכי תדעי, אולי כשעמדת שם זה באמת היה יפה ומעורר עניין. לא הכל עובר בצילום).
ועכשיו שמתי לב לכך ששינית את שם היצירה.
הרבה יותר טוב.
גם מעורר עניין וגם זה מזכיר הרבה מובנים, כמו למשל לחכות.
אני בהתחלה קראתי את זה בתור חיוך קטן (חיוכון) אז לא כל כך הבנתי...אבל זה חמוד ככה.
וקודם שכחתי לשבח את התמונה אז-
מקסים!
אני ממש לא מבין את אלומה, אני חדש פה בתמונה רואה אותה כבר עם שמה שיאה לה מאד ואני ישר קלטתי, יש פה ערגה ליושב בשמיים, חכה בודדה מצביעה ומחכה כמו ילד קטן שאבא הלך לו והוא מצביע אבא! והוא רוצה אבא!
וזה לא רק יפה באמצע מטעמים פדגוגיים או אסתטיים, זה פשוט המקום הנכון.
לא יודע אם התכוונת לזה אך, בכל זאת, זה ממש יפה ונותן השראה!(אלומה!), וכשראיתי את זה גמרתי אומר לעשות מנוי על התמונות שלך!
שבת שלום!- הלך
יפה.
וביחד עם הכותרת עוד יותר.
אני פחות אוהבת את הבחירה של קומפוזיציה מרכזית. אפשר היה ליצור מזה משהו קצת יותר מעניין.
(ומוריי ורבותיי בוודאי היו מוסיפים כל מיני הערות על המהות הגברית שמסומלת בחכה. מזל שלא חייבים להקשיב להם תמיד)
אני די מסכים עם אודיה, צר לי.
הרעיון טוב, אבל כיוון שהוא קצת בנאלי, היה צריך משהו יותר מסעיר מסתם חכה, ולא מצאתי את זה פה.
גם לא ראיתי ממש טעם בצללית של האופנוע והשרוול (?) השחור מימין.
בקיצור - יש פה רעין טוב, אבל הקומפוזיציה לא משרתת אותו מספיק טוב.
[ליצירה]
באמצע!
אולי זה תלוי איך זה מופיע בחלון באקספלורר, כי כשאני פתחתי וראיתי את הקצה העליון והייתי צריך לגלגל כלפי מטה, זה נתן מן אפקט של קצה מוט כזה שמצביע כלפי מעלה, אל הסופה, אל הכלום...
[ליצירה]
מקסים, והשרשור כאן ממש כיף לקריאה.
באמת לא הבנתי את התגובה של אלומה, עד שקראתי שראיתי שקודם התמונה נקראה אחרת.
השם באמת עושה את ההבדל, ואני לא יודעת איך עדיף, כשהחכה באמצע או בצד.
אולי דווקא זה שהיא באמצע אומר משהו נוסף. שכל הקטע של החכה [כמו שאמרו כאן, שתעלי מישהו בחכתך...], מאוד מרכזי בחייך.
יפהפה בכל מקרה.
[ליצירה]
אני אוהבת את האפקט של השמיים בשחור לבן, אבל די התבאסתי שזה הסרט שהיה במצלמה. הייתי מעדיפה אותה בצבע.
אלומה, אסטתיקה לא תמיד יוצרת עניין, זה נכון. בתור חובבת סימטריה (בעיקר ממניעים פדגוגים- אני אחליט מהו הדגש בתמונה ומה יתפוס את תשומת הלב. זה לא נשמע נורא כמו מורה?) אהבתי את התמונה שהיא יפה ושותקת.
:)
וילד ונביא שקר, תודה, אבל אני לא רוצה מישהו שהגיע אלי רק בגלל שזרקתי לו כמה תולעים.
[ליצירה]
דווקא אהבתי את המקום.
זה צילום שמרכז אותך, השחור-לבן ישר נותן לך להרגיש שמשהו חסר, אתה מתמקד בחכה-
שצופה למרחק,מתוח קדימה, מחכה למשהו... המשחק מילים עובד מצויין (גם בלי הכותרת)...
סה"כ ניפלא
וכמו שאמרה רונה קינן:
"כולם גונבים מישהו ממישהו אחר,
זורקים חכה ומקווים תמיד להיות בצד שצד..."
(לא שיש את הפן השלילי הזה בתמונה, סתם נזכרתי)
יום טוב ומי יתן וחצילים רבים יעלו בחכותינו
נביש
[ליצירה]
הייתי מוותרת על "גולים", האסוציאציה הובנה, אין טעם לפרק אותה לחלקי חלקים. בנוסף, בכל השורה האחרונה היה מקום לפסיק, קצת קשה לנשום שם.
וחוצמזה, זה רע מאוד שכתוב טוב.
שלא נדע עוד כאלה.
[ליצירה]
ווידוי: (ובולית, מכיוון וזה תומך ביצירה שלך אני מרשה לעצמי לספר את זה כאן.) הרבה לפני שהצטרפתי לצורה, קראתי כאן. ויומאחד אמרתי לחברתי הטובה- "וואלה, יש שם דברים יפים. אבל גם הרבה גרועים. את ואני כותבת יותר טוב". באותו רגע המצאתי שיר, שהיה מיעד להיות שיר שטותי. צחקנו נהנו ועברנו הלאה. למחרת חברה שלי הכניסה את השיר הזה לפה, והוא זכה לתגובות נלהבות ואף לככב באהודות.
לא המצאנו את התרגיל הזה, לא רצינו להוכיח שומדבר וזה בטבת תשס"ג- הרבה לפני שצורה פשטה את צורתה. מסקנה, יש כאם הרבה שטויות.
תראי, סימנית, אני בהחלט לא יוצרת דגולה, ובהחלט פגם במידת הענווה שלי מביא אותי לכתוב את הדברים האלה. אבל פחות משבאתי להגן על כתביי, באתי להגן על יוצרים ויצירות שמוערכים בעיניי, ומגיעה להם במה רצינית וראויה. ישנו טווח אפור גדול, אבל בנתיים הזהב שיש כאן, ויש כאן, הולך לאיבוד. וחבל.
[ליצירה]
אחד משנינו יכנע- או שאתה תסביר למה בחרת בשם הזה או שאני אסביר למה האווירה האופטימית בשם לא מתאימה לשיר הכבד והאפלולי שבהמשכו. (היי, אני נכנעתי... :))
תגובות