חיכיון
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מדהים. מחכים לבא עלינו... [ליצירה]
- [ליצירה] אני דווקא מןצא פה הרבה עניין הייתי יכול לשים במקום החכה מישהו שמסתכל אל הים אל הספינות הרחוקות ו"מחכה" למישהו שהלך, שאיננו אז החכה מחכה. [ליצירה]
- [ליצירה] באמצע! אולי זה תלוי איך זה מופיע בחלון באקספלורר, כי כשאני פתחתי וראיתי את הקצה העליון והייתי צריך לגלגל כלפי מטה, זה נתן מן אפקט של קצה מוט כזה שמצביע כלפי מעלה, אל הסופה, אל הכלום... [ליצירה]
- [ליצירה] כ"כ אוהבת צילומים בשחור לבן!! יפה לך, אם כי אני הייתי בוחרת לשים את החכה באחד מצידי התמונה ולא באמצע [ליצירה]
- [ליצירה] אני מאמין שעוד תעלי מישהו בחכתך... :) [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! אני מצטרפת לדעתה של "קצת אחרת" אם החכה הייתה באחד מצידי התמונה זה היה נותן לתמונה אווירה יותר פסטורלית... [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים, והשרשור כאן ממש כיף לקריאה. באמת לא הבנתי את התגובה של אלומה, עד שקראתי שראיתי שקודם התמונה נקראה אחרת. השם באמת עושה את ההבדל, ואני לא יודעת איך עדיף, כשהחכה באמצע או בצד. אולי דווקא זה שהיא באמצע אומר משהו נוסף. שכל הקטע של החכה [כמו שאמרו כאן, שתעלי מישהו בחכתך...], מאוד מרכזי בחייך. יפהפה בכל מקרה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהבת את האפקט של השמיים בשחור לבן, אבל די התבאסתי שזה הסרט שהיה במצלמה. הייתי מעדיפה אותה בצבע. אלומה, אסטתיקה לא תמיד יוצרת עניין, זה נכון. בתור חובבת סימטריה (בעיקר ממניעים פדגוגים- אני אחליט מהו הדגש בתמונה ומה יתפוס את תשומת הלב. זה לא נשמע נורא כמו מורה?) אהבתי את התמונה שהיא יפה ושותקת. :) וילד ונביא שקר, תודה, אבל אני לא רוצה מישהו שהגיע אלי רק בגלל שזרקתי לו כמה תולעים. [ליצירה]
- [ליצירה] שנון! (אבל אני חושבת שהשביב השחור שהשתחל לתמונה מצד ימין [קצת מעל לחומה] עושה את זה לא מוקפד. וחבל, לדעתי.) [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא אהבתי את המקום. זה צילום שמרכז אותך, השחור-לבן ישר נותן לך להרגיש שמשהו חסר, אתה מתמקד בחכה- שצופה למרחק,מתוח קדימה, מחכה למשהו... המשחק מילים עובד מצויין (גם בלי הכותרת)... סה"כ ניפלא וכמו שאמרה רונה קינן: "כולם גונבים מישהו ממישהו אחר, זורקים חכה ומקווים תמיד להיות בצד שצד..." (לא שיש את הפן השלילי הזה בתמונה, סתם נזכרתי) יום טוב ומי יתן וחצילים רבים יעלו בחכותינו נביש [ליצירה]
- [ליצירה] לגמרי לגמרי ההפך משובינזם. והזדמנות לאחל ברוכהבא. [ליצירה]
- [ליצירה] * (אני אוהבת כשכרובי רציני). [ליצירה]
- [ליצירה] היי שירי, זה קטע עצוב, ורואים שהשקעת בו, אבל הוא לא ברור כלל. אם רצית לכתוב מכתב לחגי על המחשבות שלך, הרי שהצלחת, אבל כדי לפרסם משהו שכתבת ושיקרא יצירה, צריך יותר מהשקעה. בנתיים, כקוראת, אין לי שום נגיעה בקטע- לא תמיד צריך להבין כדי שקטע ייגע בך, צריך יותר מהשקעה. רואים שהעמימות לא מכוונת, כי יש דברי הסבר למי שלא מכיר את הסיפור אבל העיקר חסר. וחבל. ערוגה. [ליצירה]
- [ליצירה] טוווווב, משהו מוזר מתרחש כאן בתגובות מעליי. כנפי, זה סיפור מהודק היטב- הן בפרטיו והן בעלילה. וזה טוב. אבל יש כמה קטעים לא מהוקצעים(הציורים עונים לה? אם לא, מה הם מחזירים הלאה? לא ברור לי). [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] אני מניחה שכן. לומשנה זה זה. בדיוק זה. [ליצירה]
- [ליצירה] יופי מאוד . טוב מאוד שכוכב אחד מעז. אני לא הייתי יכולה. [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי מוותרת על חוט הכמיהה (לא כי זה לא ביטוי יפה אלא כי הוא קצת מיימר את השיר הכ"כ פשוט ויפה הזה). וזה שיר כל כך פשוט ויפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שמכאן, כדי לכבד את יצירתו של אורי, כדאי לעבור למדיום אחר. [ליצירה]
- [ליצירה] "... ואתם שזוכרים רק פנים, אל תשכחו את הידים המושטות ואת הרגלים הרצות בקלות ואת המילים. זכרו שגם היציאה לקרבות נוראים עוברת דרך גנים וחלונות וילדים משחקים וכלב נובח. זכרו והזכירו לפרי שנשר את העלים ואת הענף, הזכירו לקוצים הקשים שהיו רכים וירוקים באביב, ואל תשכחו שגם האגרוף היה פעם כף יד פתוחה ואצבעות" (nתוך חוליקת- השיר השליש על דיקי/יהודה עמיחי.) השאלה אם אחרי כל זה נוכל לחזור להיות יד פתוחה ואצבעות. [ליצירה]
תגובות