"...שכבר עבר רוב ימות הגשמים שהוא זמן רביעה ועלה השרף באילנות..."
(רש"י במסכת ראש השנה, לגבי ט"ו בשבט)
שבָט עולה ומסתפגת
מבקשת שאביט בעץ החשוף
ואומר מילים של יופי
כולך יפה רעייתי בלי מום
מדברת עמוק מהרֵחֵם
במילים אינך מבינה
אך זמרתך היא לידת האביב
ליטוף העלים ברוח
שיח השדה ללא דיבור
ובתמוז יחלוף הסומק בלחי
את יפה גם בלעדיו
הרוח הנושבת בשערותי
לא שבה ללטף באביב
אני ממולל אותה בבטן
מדובב מילים לתת לך
ואת נצבעת לכבודי
כמו רחם חי ומדמם
עדיין עומדת ושרה
סוגרת את כל המילים
בזמרתך ישטף הצבע
תשוב הרכות והרוח
גם דמך דביק ומתפורר
כמו סוף האביב
וכשאפול מרוּקן ומפוּרר
אחזור אל בין גזעיך
לטפי אותי בזימרתך
רחמי אותי בשדותיך
תגובות