בס"ד
לוקחים נושא סתמי
שאנו דשים בעקבינו
עד שנעשה קמח
מוסיפים מים רוגשים
ושתי ביצים חיות המבקשות להתפקע
מערבבים בכף הדמיון
ובמאבד המילים-Word
שמים יפה בתבנית בשולחן העורך
שולחים ל´צורה´ שתאפה
מחכים כמה שעות וכבר
תגובות מבסמות את האוויר.
אסופה .
-
לאֵמוֹץ עצמי ערמוּת
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אם עוצרים דקה לחשוב על זה, כל הרעיון של לעשות איזשהו מאמץ כדי שאנשים וורטואליים יכתבו לך "וואו" הוא די מגוכך. אבל עם זה עושה למישהו טוב אז למה לא? ככה שאתרי כתיבה כאלה מוקידים שתי ציפורים במכה: גם במה פתוחה ליצירה ודיון, וגם פורום להרחבת האגו. שיהיה בכיף, לא צריך להצביע על זה כל היום שמואל [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא אם כבר נושא סתמי - לפחות שיהיה בחרוזים, שנרגיש שהיתה איזושהי השקעה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא אוהבת חרוזים, חרוזים מאלצים לכתוב מילים שהן לאו דוקא המילים שהייתי בוחרת ורק מפני שהן יושבות טוב במשקל ובחריזה בוחרים בהם, אני מעדיפה כתיבה קולעת במובן המילים ומשמעותן מאשר שימוש מאולץ בכלי החריזה. ולנביא, אין אני רודפת שבחים, כתבתי את זה כפרפראזה, משו כמו- "באו תראו את פניכם". אבל ברור שזה די מהנה לקבל תגובה חיובית בכל זאת. [ליצירה]
- [ליצירה] חביב ביותר... אהבתי את הרעיון! איך זה עלה לך? [ליצירה]
- [ליצירה] יפה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי נותן לך שק של סנטימנטים אך אני מתבייש לתת... (כוורת) [ליצירה]
- [ליצירה] יחזקאל היה בגולה לא מבחירה! אתה טיילן רציני הא? קצת מקנאת בך. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה חברים הקטע, והוא עדיין קטע, (למרות שערוגה חושבת שלא), הוא אסוציאטיבי, הוא נרשם כרישום של חוויות מהמקום והזמן, וככזה הוא לא יכול להיות מרוכז סביב נושא אחד, אני חושבת שאין בעיה עם זה, חבל שאתם לא משוחררים מספיק כדי להכיל כתיבה שכזו, אני דוקא פגשתי כתיבה כזאת הרבה. חוץ מזה, שאני כן חושבת שיש קשר בכתובים, אמת מהרגע שאני יוצאת מהבית כנסת, אני מתחילה לאבד אותו, סוף סוף יד רשעה מחתה את חוט מחשבתי, מה גם שהחום משפיע עלי ואני מתחילה להזות על הדסים קטומים וילדות אובדות. (אחותי הקטנה אבדה פעם באירוע המוני, אני יודעת איך זה). שבוע טוב וחודש טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] זה קצת הורס מההתפעלות, כשיודעים שזה נעשה על ידי תוכנה, אך הדבר הראשון שיצא מפי היה וואוו! יש'ך את זה בצבעים, אחי אתה מאיר, חבל'ך על האף. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא אוהבת חרוזים, חרוזים מאלצים לכתוב מילים שהן לאו דוקא המילים שהייתי בוחרת ורק מפני שהן יושבות טוב במשקל ובחריזה בוחרים בהם, אני מעדיפה כתיבה קולעת במובן המילים ומשמעותן מאשר שימוש מאולץ בכלי החריזה. ולנביא, אין אני רודפת שבחים, כתבתי את זה כפרפראזה, משו כמו- "באו תראו את פניכם". אבל ברור שזה די מהנה לקבל תגובה חיובית בכל זאת. [ליצירה]
- [ליצירה] ממש כך אין ספק שהאנלוגיה קיימת והיא מקורית מאד ומעניינת. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] יש רעיון אחד! השרב... הוא מכה, הוא רוצה לאכול אותי אמל'ה, אז אני מנסה על ידי מחשבותי להתחמק, ומצליחה בסוף אפילו להביא את הגשם ששובר אותו. אני לא מבינה אותך, לפי דעתי זה קטע ענק, ויש בו רעיון ברור, רק שדרך הכתיבה היא תנועתית. בכל אופן, ס"ך ברוכעס. [ליצירה]
- [ליצירה] הי חוצפן! אתה עיוותת את התמונה המקורית! זה עוול אני לא מוכנה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי ברוך ה', אני כל כך זמחה שהם הגיעו לחתונת הזהב, כי הייתי בטוחה שזה מוביל לגירושין, גם אני מקווה שאתה טועה. ובקשר לשיר, קודם כל הוא ממש כתוב יפה, רק המשפט האחרון קצת לא החלטי, אני מציעה , אושתכתוב, 'זו מעולם לא היתה אהבה', או 'שמעולם לא היתהשם אהבה', אך המשפט שלך קצת לא ברור, ונשמע לא החלטי- 'זו מעולם לא היתה שם אהבה', אבל איך שבא לך. [ליצירה]
- [ליצירה] המ... אני דוקא באמת ילדת אביב, הא לכם אוהבי חורף שכמותכם (-: (סליחה ישי על היבוש), רק שהקיץ הזה עם החום שלו והמתח, הגיע לקיצים שפשוט עברו אצלי את הסף, עד שהחלטתי לכתוב סיפור אהבה לחורף. (אני דוקא לא כל כך מתגעגעת). [ליצירה]
- [ליצירה] הי bob! פעם הבאה שאתה מביא ציטוט, ראוי שתביא את המקור, מאיפה זה נלקח. זה אכן שיר יפה אבל, זו לא יצירה שלך, מה זה נותן, שאתה מביא את זה חלקית כאן, ואפילו בלי הפניה להגיד שזה שיר ששר החוה אלברשטיין? [ליצירה]
תגובות