תשס"ה
אני עובר בראשי ובדף על השנה שהולכת ומתכלה לה. מולי מילותיו של איש חכם שמייעץ לי לא רק לדחות את העבר אלא גם לאמץ לי עתיד טוב יותר. הוא משתמש במילים כמו פנטזיה ואוטופיה אבל העיקר בשבילי זה שיר, ודמיון.
איך אני שר את מנגינת העתיד הגדול?
כיצד אני מתחדש ומה אני רוצה להיות מחר?
מה אני מקווה?
אני מקווה לטוב, ולחוש גדולה. לחוש את האחדות, להיות קטן לעומתו. להיות קטן לעומת כל פרט וכל לב.
אני מדמין שפע שנקלט וכלים שמתרחבים לקבלו. אני מדמין את הגשם יורד ואת ידי פרושות כפי שלא נפרשו מעולם. שומע את המילים והצלילים מתגלגלים מפי, אחידים נעימים. וכשהם חוזרים אלי הצליל שלהם נשמע נכון.
אני חש את הגל מתאזן בעודי רכוב עליו, עולה יורד, ונח.
אני מסוגל לדמיין גם את העצב, לטעום את הדמעות, לשמוע את המנגינה הנוגה של הלב השבור, טועם את החושך של משברי הלילה, מתחבט באתגרים חדשים.
ו"לא מפחד כלל" מהמעמקים שמעבר ל"גשר הצר", ורעוע ככל שיהיה אני מסוגל לדמיין את צידו השני.. לדמיין.
לשיר.
זו התחלה.
זה אלול.
תשס"ו
אני עובר על הדף שפורש לפני בנאדם שהיה קיים לפני שנה בלבד. זה כמעט אני בשינויים קוסמטיים. השינויים האלו הם מה שעושה אותי אופטימי היום.
במקום לדחות את העבר אני מרפה, שותק. ולפעמים מעצב מחדש.
ומאמץ לי עתיד טוב עוד יותר. כבר לא פנטזיות ואוטופיות, הרבה עבודת כפיים וזיעה (אלוהים תן לי כוח!).
והעיקר הוא עדיין השיר. אולי קצת פחות הדמיון.
להתחדש ולהשתפר.
אני לא מחפש דווקא גדולה. אני אפילו לא כל-כך זוכר מה זה.
לחוש את האחדות? אני חש אותה בכל רגע. חי אותה (אלוהים סלח לי על הגאווה). אני לא יכול שלא להיות קטן לעומתו.
אני כבר יודע קצת ממה שאני רוצה להיות. אני רוצה להיות היום. תמיד. בדבקות גדולה. כמה שיותר. לדבוק באלוהים. להיות אדם, יהודי, נפלא.
אני דבק באלוהים. אני יהודי, אדם נפלא.
רק שלפעמים עוד יש עצלנות, ופחד.
אני רוצה "לא לפחד כלל". וגם זה העיקר.
אני רוצה להתפלל. ולוואי ואתפלל כל היום.
אין מה למהר, או לעמוד במקום. אני נמנע מלקבוע קצב. אני חי אותו.
אני רוצה להתעלות על הזמן.
וכך השפע יקלט וכך הכלים יתרחבו, וכך אוכל לתת ולתת.
את טיפות הגשם אני לא מדמיין, במקום זאת מתרכז בצמא. בתפילה.
אני אחד עם הצלילים שבוקעים מפי וגם עם השתיקות.
אני לא מדמיין את העצב שיהיה- מחר תהיה רק שמחה גדולה. רק תפילה ודבקות.
אבל כרגע יש גם פחד. הפחד שיהיו רק פרוד ובדידות.
אני יוצא למסע ארוך ומפרך למגר את הפחד. אני בוטח ומאמין. בוטח באלוהים שינצח.
מאמין שאמשיך גם אם לא.
לבטוח.
להאמין.
זו התחלה.
זה אלול.
תגובות