התנתקות
עוד אחד .
-
מילא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אני מתקשה להגיב לאמירות פוליטיות, ובכל זאת-לשם האיזון כאן, מוכרחה. הגיע הזמן שמישהו כאן ינסה להבין, לפחות ינסה, שכל תוכנית ההתנתקות אינה באה כמשהו אישי נגד תושבי גוש קטיף. התוכנית הייתה מתרחשת באותה מידה גם אם היו יושבים שם שמאלנים ואנשי שינוי! יש סימפטיה בעם לתושבי הרצועה (טוב..אחרי חסימת הכבישים קצת פחות..), וכולם מזדהים עם האובדן האישי ש(אולי)יאלצו להתמודד איתו. זו לא תוכנית התנכלות לדתיים,צאו מזה!!! ואולי אם נקדים להפנים את זה, נוכל באמת למנוע את מלחמת האחים המדוברת. [ליצירה]
- [ליצירה] .. האיור כאיור חביב, חבל שהוא נשמר בJPG באיכות נמוכה.. ומה פשר הקווים המאונכים בשני צידי התמונה? [ליצירה]
- [ליצירה] כן,אופק המדבר, אבל למקרה שלא שמת לב ההתנקות הזאת גורמת לנו להתנתק גם אחד מהשני (תנסה לשמוע במהדורת חדשות הבאה כמה פעמים הם יזכירו את הביטוי"מלחמת אחים" ) אני שמעתי את זה לא פעם בתקשורת מאז הדיבורים על התנתקות [ליצירה]
- [ליצירה] כן... אכן יש מן הצדק בדברייך.... נביא, קבל ביטול! וחוץ מזה, אני בת... נב: נביש זה ראשי תיבות\קיצור של נביא שקר, או סתם שם חיבה? שבת שלום לכולם! [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי ממש ממש! הביצוע לא רע וגם הרעיון חמוד מאוד! וזה קשור להתנתקות מעזה? כי חשבתי על זה, וזה לא מתאים להתנתקות הנ"ל. כי הרעיון הוא לא שנפרדים אחד מהשני,אלא מפיסת אדמה. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב,אני כותב בתור תגובה כי כשמנסים לכתוב בתמונה עצמה היא נעלמת בדרך-כלל. אז ככה: הפנים של אחיינית שלי, העננים מצילום אחר, כל השאר עיבוד כבד בפוטושופ (כולל העניים השיער האור והצבע) [ליצירה]
- [ליצירה] אני דווקא התכוונתי לכוסות שמכילות תה ממש, ולאווירה שהם משרים סביבם. אבל גם זה נחמד [ליצירה]
- [ליצירה] וכפי שנאמרו כבר האבנים המתגלגלות (אמנם בניסוח פחות מלוטש): YOU CAN'T ALLWAYS GET WHAT YOU WANT BUT IF YOU TRY SOMTIMES YOU JUST MIGHT FIND YOU GET WHAT YOU GIVE זה רעיון די מוכר, אבל בהחלט ניסוח חד ומדויק [ליצירה]
- [ליצירה] מהכותרת קשה לדעת אם כוונתך דווקא לניגוד שבין האדם למדבר. למרות שכל נוכחות של מעשי ידי האדם נוגדת את הגדרת המדבר כשוממת- כאן בתמונה אני רואה , לא בדיוק הרמוניה, אבל סוג של השלמה. אולי בגלל חוסר הניגודיות בצבעים. כאילו שעמודי החשמל יוצרים משהו שהוא אמנם נפרד, אבל גם הוא סוג של נוף, במקביל לזה של המדבר... וכרגיל, הדמיון נאלץ להשלים את מה שהוחסר בהקטנת הקובץ... [ליצירה]
- [ליצירה] אנסה לתאר בקצרה את החוויה שאני עובר בקריאת השיר: הבוטות בשורות הראשונות מפילה מהרגליים. זהו. אין יותר תשובות, אין קרקע מוצקה לדרוך עליה. וכך השיר לוקח אותנו ל'ים' ,למציאות שדבר לא ברור בו . השבילים, אין בסופם. כלומר אין נקוודת אחיזה ברורה, אי אפשר לסמוך על אור בקצה המנהרה... או שאולי אפשר? אולי יש אור אחד בודד בוהק? כמעט לא קיים אבל כמעט לבן, כמעט תקווה? אולי בסוף יהיו לכל פתרונות? אבל כרגע, מעבר לחוסר הוודעות, מכה המציאות הקונקרטית, מגע ידה החם של האחות, קיום אנושי מיידי וממשי שדוחק הצידה את הרלוונטיות של הרגשת חוסר הברירות. כאילו עוד רכע ייפול כוכב- התקווה הנואשת של ילדה קטנה מאפשרת להאחז במשהו גם אם הוא לא וודעי, לא ממשי, אור הגיוני. הילדה הקטנה מאמינה גם בלי הוכחות, ומגע ידה החם וחלומותיה נותנים תיקווה חדשה, כמו כמשאלה שמביעים על כוכב נופל... כמובן שאני לא מתיימר לומר שזה ה"משמעות" של השיר, רק חלון קטן למה שזה עורר אצלי, מצפה לפרסומים נוספים, תודה שמואל [ליצירה]
- [ליצירה] פה ושם יש לזה משמעות, אבל זה בעיקר בשביל האפקט של החלום והניגוד לאפרוריות של הסוף, די בנאלי אני יודע אבל באמת חלמתי את זה... [ליצירה]
- [ליצירה] פוטושופ [ליצירה]
- [ליצירה] בסוף כל משפט בעברית יושב לו זקן עם כינור... [ליצירה]
- [ליצירה] השאלה הניצחית, איך משהו יכול בכלל להמשיך להיות אסתטי כעולם כל- כך אכזר. אולי האנושות צריכה לעבור מהפכה אסתטית כוללת שתחליף את כל מושגי היופי. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבה (בין השאר) היא היכולת (הבילתירציונלית) להאמין באדם. איזה מין קיום זה אחרת? [ליצירה]
תגובות