.JPG)
פנים אל פנים
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואלה, גם אני שמתי לב לצלב בחלון.. תמונה מעניינת ביותר, מביעה מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] יש פה את שלושת הדתות, את הנצרות מסמל הצלב בחלון למעלה. חלפו עם הרוח. מפגשים של עיניים. ותו לא. תמונה יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] תמונה מדהימה, והשחור לבן - גאוני ומתבקש, יכולתי לבהות בה המון... [ליצירה]
- [ליצירה] מעבר חטוף ומפגש בין שני עולמות קוטביים [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] המשך לתגובה הקודמת:.......שהמציאות הועידה אותם לחיות על אותה פיסת ארץ תוך כיבוד הדדי. זה אפשרי, זה בלתי נמנע, זה עדיף על שפיכות דמים אין סופית שתכחיד את שני העולמות ותשאיר ארץ חרבה. [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר! טוב מאוד שהשארת הרבה מהבניין למעלה. זה מכניס לאוירה, לפני שהעין מגיעה אל האנשים. קצת הפריע לי הדבר הלבן בתחתית התמונה, שקוטע את גלגל העגלה. [ליצירה]
- [ליצירה] אחת התמונות היותר טובות שראיתי!! זה בירושלים בדרך לרובע אחרי הרמזור שם או שממש הגזמתי בניחוש? תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד השילוב של הבניין הבהיר ברקע יחד עם הדמויות הכהות בפוקוס מוסיף המון [ליצירה]
- [ליצירה] הקומפוזיציה ג-א-ו-נ-י-ת. בדיוק מה שאני אוהבת. אחלה קוויות. יש פה גם אור מעניין, נדמה שהאור על הכביש והבניין הוא אחר לעומת האור שנופל על הדמויות. אם לא הטשטוש של האדם החרדי הייתי חושדת בך בביום. (וזה לא נאמר לרעה, ממש לא.) ההערה היחידה היא כמו שחף- חבל על המשהו העגול הבהיר למטה שטיפטיפה מסתיר את הגלגל. מעניין אותי לראות עבודות צבעוניות שלך פעם. [ליצירה]
- [ליצירה] ירון זהבי שמחמית, יגאל מוסינזון מתהפך בקברו. [ליצירה]
- [ליצירה] כמו אתרוג- אחרי כמה זמן וקריאות חוזרות, אתה מגלה בו טעמים וריחות חדשים. כמה טמנת כאן, ילד. כמה מעט מזה אפשר להבין דרך מסך. *. [ליצירה]
- [ליצירה] ילדים, על הפורום שמעתם? ערוגה, בתפקיד הגננת עוכרת השמחות. אבל לא לכך נועדו התגובות, ואתם יודעים את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] סרוגה היטב שמרווחת. הלוואי עליי. ערוגה. [ליצירה]
- [ליצירה] שיח צריך להתנהל באותו מדיום.כתגובה מנותקת מהקונטקסט, היצירה הזאת חסרת כל ערך. פרוטי, אם את רוצה להביע מחאה, תטרחי להציג על מה ואל מה את מתכוונת. למרות שיאיר היה כאן לעזרתך להביא את הקישור, אני חושבת שזה אמור להיות תפקיד שלך. ואם לא העיקר הייתי האומנות ולא המחאה, אני מצטרפת לנשמת. [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה ירון, אבל שוב אני נאלצת לחלוק עליך. א. גישה "פסאודו ילדותית"? מותם של המשחקים, מלחמות ללא מתים, ואפילו סיום השיר, פסימיות ללא עתיד, הרבה דברים אפשר לכתוב על זה, בין היתר "יומרני ומחוייט" אבל פאסודו ילדותי זה לא.להפך, זהו שיר מפוכח על התבגרות. ב. ניתוח מעברי הזמן שלך מעניין, אבל לא נאמן לתמונת המצב הכרונולגית שתוארה בשיר- אולי, אם היינו רוצים להיות קטנונים עד אימה היינו תוהים איך הכל מלא בשלג ואם זאת הקרח כבר מפוייח, אבל בהתחשב בחורף הירושלמי, שעם כל הכבוד לו, זה עדיין לא סיביר, זה ייתכן. ואנחנו הרי לא רוצים להיות קטנוניים עד אימה. ג. לגבי ההמשך- אולי כפלים לשונים זה לא הסגנון שלך (מה הסגנון שלך באמת? לעולם לא נדע) אבל החלוקה של המשחק מלחמת שלג לשני חלקים: המשחקים והמלחמות הוא בעיני גאוני. ד. אני מצטרפת לדעתך שיש כאן שני חלקים בשיר, ולכן המעבר בין הדימויים של האגזוזים המפוייחים לבין השמיכה הלבנה דווקא מדוייק ונאמן לרעיון של השיר על התסכול מנקודות המבט השונות, כשולם נהנים ואתה לא חלק מהיופי הזה. חלק א' הוא הסובייקטיבי, ואילו חלק ב' מספק את המבט האובייקטיבי של המציאות. מעבר חשוב וכתוב היטב. וכפי שכבר כתבתי, ממז, תשמור על עצמך. בעיקר כשזהבי עצבני. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, אודיה. וואו. (מאזור המרכז עומדות לי דמעות בעיניים) (אולי בגלל זה אני לא מצליחה להגיב כיאות). [ליצירה]
- [ליצירה] ההקלה הלא משחררת. (א"ב יהושע מתהפך בספרו). יפה, נזק. ועצוב. [ליצירה]
- [ליצירה] זה לא כתוב טוב, וגם זה פשוט לא נכון. חבל. [ליצירה]
- [ליצירה] עוף, שרשורים כאלה תפתח במקום אחר. לא ביצירה ה*זאת* של היוצרת ה*זאת*. פיצ, זה נעשה יפה יותר מיום ליום. |ןשירה קוצנית שולחת חיבוק| [ליצירה]
תגובות