.JPG)
פנים אל פנים
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואלה, גם אני שמתי לב לצלב בחלון.. תמונה מעניינת ביותר, מביעה מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] יש פה את שלושת הדתות, את הנצרות מסמל הצלב בחלון למעלה. חלפו עם הרוח. מפגשים של עיניים. ותו לא. תמונה יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] תמונה מדהימה, והשחור לבן - גאוני ומתבקש, יכולתי לבהות בה המון... [ליצירה]
- [ליצירה] מעבר חטוף ומפגש בין שני עולמות קוטביים [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] המשך לתגובה הקודמת:.......שהמציאות הועידה אותם לחיות על אותה פיסת ארץ תוך כיבוד הדדי. זה אפשרי, זה בלתי נמנע, זה עדיף על שפיכות דמים אין סופית שתכחיד את שני העולמות ותשאיר ארץ חרבה. [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר! טוב מאוד שהשארת הרבה מהבניין למעלה. זה מכניס לאוירה, לפני שהעין מגיעה אל האנשים. קצת הפריע לי הדבר הלבן בתחתית התמונה, שקוטע את גלגל העגלה. [ליצירה]
- [ליצירה] אחת התמונות היותר טובות שראיתי!! זה בירושלים בדרך לרובע אחרי הרמזור שם או שממש הגזמתי בניחוש? תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד השילוב של הבניין הבהיר ברקע יחד עם הדמויות הכהות בפוקוס מוסיף המון [ליצירה]
- [ליצירה] הקומפוזיציה ג-א-ו-נ-י-ת. בדיוק מה שאני אוהבת. אחלה קוויות. יש פה גם אור מעניין, נדמה שהאור על הכביש והבניין הוא אחר לעומת האור שנופל על הדמויות. אם לא הטשטוש של האדם החרדי הייתי חושדת בך בביום. (וזה לא נאמר לרעה, ממש לא.) ההערה היחידה היא כמו שחף- חבל על המשהו העגול הבהיר למטה שטיפטיפה מסתיר את הגלגל. מעניין אותי לראות עבודות צבעוניות שלך פעם. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שאני הולכת לבכות איפשהו עכשיו. (מבחינה מקצועית- כל הסיפור עם המג"ד מיותר. הרפרוף על עניין כה טעון לא מוסיף לסיפור שהוא עמוס גם ככה. או שנותנים לדמות עומק, או שלא, אבל העומק של דמות, בניגוד לעומק של הסיפור הזה, לא נבנה מעצמו אצל הקורא) בשמחות, ערוגה. [ליצירה]
- [ליצירה] "המהירות של המרחק ביננו: לא שאחד הלך והשני נשאר, אלא המהירות הכפולה של ההולכים זה מזה. מן הבית שהרסתי, אפילו השברים אינם שלי. ופעם היו המילים שרצינו לדבר יחדיו במשך חיינו כערמה מדוייקת של חלונות ליד בניין חדש, כשעדיין שתקנו. אינני יודע מה קרה לך מאז כשם שאינני יודע איך קרה לי מה שקרה לי מאז: לזכור הוא מן תקווה. (יהודה עמיחי) ולפעמים שבריריות הזכרונות פוער עוד יותר מקיומם. שתיקותיי, מ"ס. [ליצירה]
- [ליצירה] "מעין "שיר השירים" קטן ואינטימי של איש אחד". איזה משפט נפלא. אהבתי. אם כי אני חלוקה לגבי תוכן השיר, כל מהותו של שיר השירים הוא הנסיון לגשר בין השפות השונות של הנערה מעין גדי ודודה מארמון המלך בירושלים. בשיר הזה אין דיאלוג, ועל כן קשה לי לראות בו "שיח של בן אדם למקום" אלא להפך. הגדרת האהבה כנסתרת, מאחורי עיקול הדרכים יוצרת, לפחות אצלי, תחושה של שודדי דרכים מאיימים ופחות אהבה, יותר פחד ופחות זריחה המתרחשת אל מול עיננו. אנחנו רוצים כאן ועכשיו, ואנחנו יודעים מה יהיה מתוק. כל השאר קשה לנו, ועוד יותר קשה לנו אם באמת השלמו שזה "רציתי", עבר שכבר לא יושג. בקיצור ירון, ההשווואה שלך לתהליך הגאולה ירון נובעת מתוך ראיה צר ומעט בלתי בוגרת של הגאולה, המנוגדת בפירוש למאמרי חז"ל על גאולת ישראל הבאה קמעה קמעה ואף גישות הרואות גם בהבשלת הפרי מתיקות אין קץ. והערה תוכנית, הייתי מכניסה את "ועם כל זה אחכה לו" כחלק מהשיר ולא דוחפת את הקונטציה עם כפית . [ליצירה]
- [ליצירה] חבל שנעשתה כזאת אינפלציה בכוכבית התגובה של ילד. *. [ליצירה]
- [ליצירה] אאוץ', (ככה מבטאים את ההרגשה של אגרוף בבטן בסוף שיר?) [ליצירה]
- [ליצירה] האם זה אתה, ילד? נגמר לי האוויר פה. לא לימדו אותי מה עושים עם שירים שהם כמו עיניים- נוקבים אותך פנימה. הולכים איתך הלאה. מכריחים אותך להסתכל. (חוץ מהקטע של "קרביים" ו"להתפוצץ" שלא עומדים בסטנדרט של "חידת הגיון עם מעורבות רגשית"). *. ערוגה, מתפתה שלא להגיב שהיא כועסת. :) [ליצירה]
- [ליצירה] סרוגה היטב שמרווחת. הלוואי עליי. ערוגה. [ליצירה]
- [ליצירה] הגעתי בעקבות ההמלצה של כוכב ותודה לו על כך. (אם כי לדעתי השיר ארוך מידי, מאוד מפרט במקום שהיה עדיף להסתיר קצת, להשאיר לקורא ולא לגלות הכל) [ליצירה]
- [ליצירה] מתקרבת, זאת הדרך של מיגד להגיד שהוא אהבת את היצירה. [ליצירה]
- [ליצירה] או, סתיו. (ואף כוכבית לרפואה... :)) [ליצירה]
תגובות