המשך לתגובה הקודמת:.......שהמציאות הועידה אותם לחיות על אותה פיסת ארץ תוך כיבוד הדדי. זה אפשרי, זה בלתי נמנע, זה עדיף על שפיכות דמים אין סופית שתכחיד את שני העולמות ותשאיר ארץ חרבה.
הקומפוזיציה ג-א-ו-נ-י-ת. בדיוק מה שאני אוהבת.
אחלה קוויות.
יש פה גם אור מעניין, נדמה שהאור על הכביש והבניין הוא אחר לעומת האור שנופל על הדמויות.
אם לא הטשטוש של האדם החרדי הייתי חושדת בך בביום. (וזה לא נאמר לרעה, ממש לא.)
ההערה היחידה היא כמו שחף- חבל על המשהו העגול הבהיר למטה שטיפטיפה מסתיר את הגלגל.
מעניין אותי לראות עבודות צבעוניות שלך פעם.
אוה, מקסים. הערצתי נתונה לך. (שאיפת חיי היא לצלם תמונה אמיתית של "תפיסת רגע", ושהיא תהיה כל כך טובה מבחינת קומפוזיציה וזווית שיחשבו שהיא מבוימת)
נדמה לי שאם היית מצלמת מהצד השני היתה נוצרת יותר אשליה של תקשורת ביניהם, אבל זה הניצול המקסימלי של התנאים שהיו לך.
צילמת בפילם חום-לבן?
האמנם שני עולמות קטביים?
או אולי שני בני אדם, כל אחד חי כמו שסבא שלו וסבא של סבא שלו חיו, בעיר שסבא שלו נולד, מנסים לשמר את צורת חייהם הנושנות אל מול עולם שמנסה להאיץ את קצב חייהם, להתאים אותו למודרנה...
שני דמויות חטופות שהקיום של אחד לא מאיים על השני,
אולי להפך- הידיעה שכל אחד מהם יוכל לראות את אותם פנים גם מחר, בוודעות שלא משנה מה יתרחש הם לא יכנעו לרוח התקופה, יציבות שאולי מעניקה תחושת ביטחון...
או שלא...
איזה יוֹוּפי!
ערוגה, את חושבת שיזהו שהייתי שם כשאת מצלמת אותי ככה מטושטש?
אני לא רוצה לקרוא תיגר על משרד הפרסום שלך, אבל אני הייתי קורא לתמונה "בעגלא ובזמן קריב".
ולנביאשקר:
"שני דמויות חטופות שהקיום של אחד לא מאיים על השני"
א.שתי.
ב. הקיום של אחד לא מאיים על השני?! התמונה הזאת צולמה בשער יפו בעיר העתיקה. בדיוק המקום שהוא שורש המאבק בין הדמויות וכמה דם נשפך במקום הזה ועליו.
[ליצירה]
המשך לתגובה הקודמת:.......שהמציאות הועידה אותם לחיות על אותה פיסת ארץ תוך כיבוד הדדי. זה אפשרי, זה בלתי נמנע, זה עדיף על שפיכות דמים אין סופית שתכחיד את שני העולמות ותשאיר ארץ חרבה.
[ליצירה]
נהדר!
טוב מאוד שהשארת הרבה מהבניין למעלה. זה מכניס לאוירה, לפני שהעין מגיעה אל האנשים.
קצת הפריע לי הדבר הלבן בתחתית התמונה, שקוטע את גלגל העגלה.
[ליצירה]
הקומפוזיציה ג-א-ו-נ-י-ת. בדיוק מה שאני אוהבת.
אחלה קוויות.
יש פה גם אור מעניין, נדמה שהאור על הכביש והבניין הוא אחר לעומת האור שנופל על הדמויות.
אם לא הטשטוש של האדם החרדי הייתי חושדת בך בביום. (וזה לא נאמר לרעה, ממש לא.)
ההערה היחידה היא כמו שחף- חבל על המשהו העגול הבהיר למטה שטיפטיפה מסתיר את הגלגל.
מעניין אותי לראות עבודות צבעוניות שלך פעם.
[ליצירה]
טל, סחה על הפמינסטיות הלוחמת. :)
בכל אופן, לקחת את הביטויים משיר ידוע ושיבצת אותם אחרת. זה כמו שאני אכתוב-
"גופך היה לי חלון ומבט וראי
כשבאת אליי את עיניי לפתוח".
זה יפה אבל זה לא עובד.
וחבל.
ערוגה, אשת חיל.
[ליצירה]
מאיר, אנסה להתייחס קונקרטית לדברייך, על אף הפרובקציות המכוונות שלך.
מהותו של אתר יצירה היא האינטרקציה. בתור היותך אמון על תגובות ענייניות, אני מוצאת את זה אירוני שאתה מעיר לי על ריקנות ונביבות. חלק מהאינטרקציה היא לדעת להעביר ביקורת, ולקבל ביקורת. אחרי שהדגמת לנו כמה נפלא אתה יודע להעביר ביקורת, הייתי מצפה ממך לדעת לקבל ביקורת, גם אם לא מלאה בעומק וביטויים מפרגנים כמו הביקורות שאתה מעביר. לקללות ולביטויים האלימים שלך אין בכוונתי להתייחס.
ב. הציטוט הזה מוכר לך?
"את משוררת או לפחות זו דעתי... יפה, אהבתי בהערכה וכבוד והשתאות מאיר פרידמן".
זה המקום להודות לך על המחמאות הללו, בהוקרה- הריקנית הנבובה מכיתה א'. על זה נאמר לא מדובשך ולא מעוקצך. אני בטוחה שיש בפסיכולוגיה הסברים לחילופים הקיצוניים והטפלות לאנשים שלא עשו לך שום דבר.
ג. ולגוף הטענות:
במשפט "זכרון יקר מחיוך" אין משמעות שמורכבת משני חלקים. אסביר לאט: "טלוויזיה יקרה מטוסטר" כלומר- טלוויזיה עולה יותר מטוסטר. התכוונת לומר שהזכרון היקר מורכב מחיוך, כן? לכן אין שני חלקים, יש חלק אחד שלא עובר טוב.
אין שום קשר בין ההסבר שלך לבין הסרבול של "תמיד אך תמיד". אך, לידיעתך היא מילת סייג. "יוסי ילד טוב אך תמיד מאחר". ולכן למשפט "תמיד אך תמיד" אין משמעות. ואין שום קשר לדעות הפוליטיות שלך.
הכללים המודרניים של צה"ל, עם כל הכבוד, הם לא טיעון. גם אם מליון עולים חדשים אומרים "את לדבר אנגלית", זה לא הופך את זה לתקני. וזה אחד התרוצים המגוחכים ששמעתי.
ד. העניין עם הגאז', או שפתה הרזה של אורלי קסטל בלום, זה שהם לא התיימרו לעשות את הדברים כמו תמיד. הג'אז רצו לחדש, ליצור סגנון חדש. כנ"ל לגבי אורלי קסטל בלום שרצתה לערר על המוסכמות. אתה נהתכוונת לכתוב שיר בעברית תקנית, ורק כשהעירו לך על זה, ואחרי שניסית להגן על השיר ולומר שזה כן תקני, שזה כן הגיוני, שזה טוב, רק אז נזכרת שבעצם ניסית ליצור משהו חדש. לא מקבלת את זה.
שאר יחסיך עם רותי לא מעניינים אותי, אז לא אתייחס לסיפא של דבריך.
ואם אנחנו ברצף פתגמים, מה עם "יאללה לך הביתה מוטי, שלום ותודה", אני מסכימה עם כל דבריו של ממזר, ואם טרחתי לענות לך זה למרות שאתה אלים וגס רוח, ורק כדי להוכיח שאם יש לך משהו להגיד, שומעים אותו גם מבלי שתקלל ותזרוק אבנים לכל הכיוונים. גם לזה בטח יש הסברים בפסיכולוגיה.
אני לא מתכוונת להגיב פה יותר.
ערוגה.
[ליצירה]
חמוד.
אגב, כשעבדתי בסוכות נחלים הגיע אלינו איש קבע לקנות הרחבה לסוכה וערך לנו שם תרשימים, חישובי עלות-תועלת, ובסוף הלך בלי לקנות כלום. מעניין מה הילדים שלו שרפו בל"ג בעומר.
בכל מקרה, קצת יותר רווח בין המשפטים, קשה לקרוא את העיסה האחידה הזאת וחבל.
אהבתי מאוד את הרעיון והמקורות בסוף.
אתה בדרך.
:)
תגובות