איפה את?
נוגע ונוגע ואת לא עונה.
אני כותב אותך במדבר דומם
אולי בגלי החול תתגלי.
ואת מתבדרת שואלת, זו בדיחה?
מעולם לא היה מדבר מעולם לא את,
ומדוע לא אתגעגע מזכוכית ופלדה
מרעש רחובות והמולת עיר?
ואני יודע, זו היתה בדיחה,
אך לא התוודענו די לצחוק
ובכלובי זכוכית, פלדה מרובעת
מקובע למידות ליחס לשטח
להצטברות אבק בפינות
עד שנישלחות הידיים
מזעזעות עולם צועקות חרות
מרעש הכלובים אדם הולך למדבר,
שם את תיהיי או לא
רק אל תכחישי מה שנגע
אל תימנעי געגוע
עלה בודד עוד משווע להד צחוקך
קול קורא במדבר
