חש או לא קשה להבדיל כמו קפוא מנותק מרגישות לסובב אך לא קר כבר חמים ונעים בביצה הגדולה כלום לא זורם כאן הכל נימצא מסתחרר אין סופית ואין ציר אם הייתה אולי נקודת מבט אחת לגלות מחזוריות למצוא דפוסים חוזרים ולא שאין רציפות הכל דומה הדמיון אין סופי כמו המרחק מנקודה לנקודה גם אפסי גם לא קיים הסוד הגדול שהקשר בין האין הלא מודע למרכזיות העל לשרטון בים האפטיות הגמורה שיקרה לי מה שיקרה אין טוב ורע יש לפעמים איכות נמדדת ולפעמים לא קרוב יותר למוות רק ספונטניות מספירות גבוהות כמו אוויר לנשימה וחוץ מזה שיגרה מכבידה משעה לשעה משטיחה הכל ופתאום סיכה חדה ננעצת עומק כאב חש הכל המוות מגרד מדמם לא מסוגל לשבת גם הזמן כל-כך הרבה נקודות זעירות כל אחד יהלום קטנטן מרחף בחלל עשרות-אלפי יהלומים כל אחד מחורץ בסדקים משלו יגלו סיפורי חיים כעומק הסדק כך הממשות מתמלא בדם טיפין-טיפין נוזלת טיפה אחת במורד הלחי קר וחם משמשים בערבוביה קורס תחת הנטל משלח חצי ערס לכל עבר אין לאף אחד מגן מפני מה שמסוגל אחד קטן שיהיה לקיים או להרוס כמה עוצמה ברגע אחד וכמה חוסר אונים כלפי הסיפור הגדול כל-כך לא משתנה והסיפורים הקטנים מדהימים ביופיים חולפים כמו טיפות גשם בסערה בטל של בוקר על עלה בודד פתית-קרח אחד ככדור עגול של מים גלובוס שלם רגשות מתערבלים בסערות וחום וקור רק רצון לעצום עניים לחשיבה לשכחה ועוד רצון להתפכח ולהסתער עם חרב שלופה לנעוץ שיניים להתמלא להתרוקן ולהקיא לגרד ולחשוף את הנקודה הפנימית כבר שנים הנה נגעת הנה זה יוצא זה מעורר סלידה זה גדול ממה שחשבת לא כמו שתכננת בהתחלה אין מנוס תחבק או תתנפל בציפורניים שלופות זאת השאלה אולי לא תנקוט עמדה ברורה ותפזר את הבל פיך כמו ערפל ותימלט או שתיצבע בכל גווני הקשת ויהיו רק צבעים רק גוונים רק בליל ללא עצמים פינות חדות גבולות תבחר צד תידבק בו תלטש תפנק תזרע תקצור תאהב ובסוף תצפה בנבילה תזיל דמעה תטביע את יגונך במה לא תנסה לברוח ותחזור תשיל עורך כמו נולדת מחדש והשמש תזרח ותיאסף אל ביתך ותפרוס לחם טרי אחרי מקלחת חמה וקר ונקי מעט שנה מעט פינוק מעט חיים זעה וצער חדד חזק לטוש עניים הנה זה שם ביניהם עמוק עמוק חפרת עכשיו תחזיר הכל למקום וחוזר חלילה בסוף תסנן את העפר ותגלה יהלומים אולי באחד אין סדקים אולי באחד מרוב סדקים לא נותר יהלום תזכור תתעד תצייר אחוז חזק במכחול ובעט שפוך כתמי דיו מעוצבים על דף מצהיב ביניהם צורה לבנה דומה לענן בחר לך פיסת שמיים שתהיה רק שלך וזכור להרים את הראש מפעם לפעם בנה לך בית ומצא לך שביל שמגיע עד לים חלון שפונה לשקיעה דלת שפונה לזריחה גג שפונה לירח מרתף קריר ואפל וגדר שתוכל לפרוץ ולרוץ ליער ולצעוק ולצעוק ולרקוד לברוח מהכל ולנחות בכיכר של עיר הומה להושיט יד ולגעת לאחוז להחזיק ולחבק לספר לילדים לשרבט בספר לנעול בארון קנה שעון וספור כל רגע שעובר ולפעמים זרוק אותו לאיזה פינה לכמה ימים עוד יבואו ימים טובים מאלה גם אלה לא כל-כך נוראים ומצא את הרגעים את היהלומים ואת הסדקים חייך פקח עינך הקשב לרוח ותן גם לרוחם של אחרים לנשוב בפניך עד שזה צורב על תישן יותר מידי על תחשוב כל-כך חזק ודע בסוף היום שלפחות השתדלת לפחות היית סיפור אם לא קטן אז גדול אם לא של כולם אז שלך.