הארבעה ציפורים שאני רואה מזכירים לי את השיר על ארבעת המאלכים נו איך קוראים להם ששומרים עלינו מימני מיכאל משמאולי (מילה בעייתית) גבריאל מלפני אוריאל מאחורי רפאל מעל ראשי שכינת קל(חבל שאי אפשר לנקד את הקל)בכל אופן מרשים כמו שאמרו לפני זה
תודה!
[ליצירה]
הארבעה ציפורים שאני רואה מזכירים לי את השיר על ארבעת המאלכים נו איך קוראים להם ששומרים עלינו מימני מיכאל משמאולי (מילה בעייתית) גבריאל מלפני אוריאל מאחורי רפאל מעל ראשי שכינת קל(חבל שאי אפשר לנקד את הקל)בכל אופן מרשים כמו שאמרו לפני זה
תודה!
[ליצירה]
וואו...אפשר לעשות כאלו דברים במחשב???
טוב, מן הסתם צריך בשביל זה המן כישרון, כמו שיש לך...
מדהים...
נראה ממש תלת מימדי, וההשתקפויות בזכוכית מוסיפות המון.
[ליצירה]
כאילו שזה לא מספיק מטריד שלא כל מקום שניכנס אליו מובטח שנוכל לצאת, אז עכשיו גם אם יצאנו לא בטוח שלא נשארנו בפנים, וגם אם בטוח אנחנו בחוץ אז לא ברור שהיה כדאי?
בהחלט מטריד...
[ליצירה]
נראה לי שהוא פשוט לא מצליח לומר כי זה גדול עליו, לא כי הוא טיפש מדי לדעת מה טוב לו.
בחינת "כלים שלא מכילים את האור"...
ואולי הכוונה לאו דווקא לנבואה אלא לתחושה של כולנו הרבה פעמים שיש לנו משהו חשוב לומר לעולם (שיר, סיפור, מניפסט, הגיג) אך בבואנו להוציא את זה החוצה הכל מתפקשש...
נחמד מאוד, תנסה להוסיף דימויים
נביש
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
הממם...
"משוררי השקר ונביאיו,"
שאני אקח את זה אישית?
טוב למה התכוונת כבר גילית בתגובה, אז אין כאן מקום לניתוחים יבשים...
לומר שיש כמות סופית שך סגנונות שירה? נשגב מבינתי מה המשמעות אבל קטונתי מלחלוק על מר פרידמן המלומד.
אני אישית מוצרא הרבה ממה שדיברת עליו בהרבה מהשירה ה"ישנה" .
לפעמים השירה החדשה וישנה- שניהם נחצבו מאותו סלע,
שהרי "לא זכינו באור מן ההפקר" וכל מה שכותב אדם מעמקי נפשו, הרי מקורו באינסוף...
שנזכה להתאבקות ב
"שורות הקטנות השחורות"
(אם כי אני אישית מעדיף את האש הלבנה שבין השורות...)
ןשבוע טוב
נביש
[ליצירה]
איזה כיוון שונה מ"מכורתי"...
נורא חסר לי כאן את השלטון המופלא שלך במילה ובניגון...
יש כאן טון מעט מטיף ולא שירי. זה מתאים לתחושה הערומה, המחפשת
הבתים השני והשלישי קצת נאחזים יותר מידי בקלישאה של הגוזלים והקן ופריצת המסגרת ואין להם כל כך קיום מצד עצמם או את העצמה של "המקור היחיד המצייץ", וזווית הראייה המצמררת של "מעל לכנפיים"...
הזה מחיר החופש?
[ליצירה]
עלה בדעתך שגם השיר הזה לא היה נכתב אילולי הבית והתענוגות המודרניים.
קשה להאמין שהומלסים חשים את "מגע המים הנוטפים" על ראשיהם, "מקדשים, מטהרים".
צימחונות זההמצאה של שבעים.
געגועים ל"חורף אמיתי" זה המצאה של האדם המודרני.
נביא שקר
(לו מאוד בגשם )
[ליצירה]
יום אחד עו תיהיי בורחס
אבולוציה ןמדע מפוכח עוד יוכיחו את אלוהים?
לפחות הרב קוק חשב ככה, אבל הוא דווקא הכיר רק את דרווין. העניים הפקוחות כאן הם בעצם ההכרה בחוסר משמעותו של התהליך המדעי, כשההסטוריה של הרעיונות מראה לנו את האגוצנטריזם שמניע את המדע ולא להפך. אז עכשיו לא נאמין לשום תגלית אנושית, כי הם כולם בעצם ביטוי למה שאנחנו חושבים על עצמנו בתת מודע (או אם רוצים להקצין- כליו דיכוי בידיו של הגבר הלבן הארופאי) ולא אמת אוביקטיבית.
[ליצירה]
אני חייב להסכים איתך. יותר מדי פעמים אני מרגיש את זה על דברים שאני כותב, שאני סתם "מתאהב בגושי קרח לבנים".
באתר כמו צורה זה רלוונטי במיוחד.
אבל על השורות:
"אולי של עצמם
מביטים הרבה פעמים בעצמם"
אני חייב לחלוק.
מה רע בשירה אינטרוספקטיבית? יותר מעניין אותי שיר שמדבר על העולם הפנימי של מן-דהו, על רגשותיו ועל איך שהוא חובה את העולם,
מאשר שיר שהוא דיווח של אירועים שמתרחשים מחוצה לנו, דיווח פלקטי ו "אוביקטיבי" של תופעות בעולם, ומה ה"דעה" הנחרצת של מישהו על זה.
בנוסף, שאל את עצמך,
האם יש בשיר זה עצמו משהו יותר מאשר
"מודעת אבל לשירה"?
הצדיקים האמיתיים אינם קובלים על הרשעה, אלא מוסיפים צדק (או משהו מאוד קרוב בסגנון)
הכול ברוח טובה
נביש
[ליצירה]
זהו גורלו של המאמין, להיות מודע לזה שהוא לכוד בין רוח לחומר, ושהוא לא אמור לוותר על אחד מהצדדים אלה לנסות ליישם אחד בשני...
ועל כך אמר רבינו 2 דברים (לא בציטוט מדיוק)
א- יש שאלות שמגיעות מהחלל הפנוי ואין להם תשובה
ומצד שני
ב-אין שום ייאוש בעולם כלל!!!
תגובות