על מצע כסוף, חלק

רוצדות לטיפות של גשם

ואינם עוד מים

 

כי בעיר הזו, הלבנה

אנשים קטנים רצים

בנחילים של נקודות שחורות

טיפה אחר טיפה

מסתוללים דרכים

 

באור הזה, השלולית היא העיר

והזמן רץ לפניה

בנשיקת הטיפות, במרוצתן

בין כבישי העיר הזו, החיה

אני רואה

ומבין