על מצע כסוף, חלק
רוצדות לטיפות של גשם
ואינם עוד מים
כי בעיר הזו, הלבנה
אנשים קטנים רצים
בנחילים של נקודות שחורות
טיפה אחר טיפה
מסתוללים דרכים
באור הזה, השלולית היא העיר
והזמן רץ לפניה
בנשיקת הטיפות, במרוצתן
בין כבישי העיר הזו, החיה
אני רואה
ומבין
כרובי. רק כרובי
-
ירושלמי לכל הדעות, אוהב בעיקר, חולה רוח, ומכור לריצות קצרות בכיוון אוטובוסים . כרגע מעלה גרה (או לומד איך לביים את זה)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה מאד... מחווה יפה גם לסופת הברד הלבנה והרצינית שהתחוללה באזורי. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את השיר, נחמד לדעת שישנם עוד אנשים שזוכרים את אותה העיר הלבנה... המשחק מילים עם הלטיפות והטיפות מצא חן בעייני. פשוט שיר של גשם! תודה [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. היישר לאהודות [ליצירה]
- [ליצירה] או. שיר שובר-שיניים חביב בהחלט. דווקא התרשמתי מהסיום המסתורי. נהניתי נורא. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] כיף להתעמק אצלך . השיר זורם אך בסוף העצירה היא חזקה מדי לטעמי. שיר מצויין!!! [ליצירה]
- [ליצירה] קטוע. [ליצירה]
- [ליצירה] צלצולי צללים זו היתה הכוונה, לא? קראת את 'סיפור המלחמה באחו' של וולטר וונגרין (או משהו כזה). זה הזכיר לי את הספר, אבל אם אני מגיב לך משהו שרק נזכרתי בו סימן שממש לא הבנתי מספיק את השיר. כנ"ל לגבי ההערה שלי על המבנה המצוין שלו. יש עוד? [ליצירה]
- [ליצירה] הזדקנות חצילי היקר, אל נא תקרא לי זקן, שכן מבוגר אתה הימני בספירת עומר אחת. אל נא תקרא לי מכחיש, שכן אכחיש זאת. אל נא תקרא לי עיוור, אחת-כי לא קראת לי כזה. שנית- כי לא אוכל לראות אותך קורא מתחתית הבאר [ליצירה]
- [ליצירה] מפליא! יוצא שהספירה נועדה להפנים את מציאות העופרת(=עפר) במוחו של האדם (שהרי הוא בצורת כרוב) עד שתהא מושרשת פנימה. חזק ואמץ! יחי הכרוב! [ליצירה]
- [ליצירה] iou נותרו לי רק שלושה חודשים למענה ראוי. אעשה את המיטב. תודה רבה, ומי יתן ותמשיך להרגיש את מגניבות החיים בכל עמוד או אבן אשר תראה, ויצאו שירי ותרגומי אצבעותיך אל כל העולם. כיף! [ליצירה]
- [ליצירה] זה יוצא הפוך אם כולם נראים אותו דבר, אז כולם נקודות קטנות שחורות. אבל כשנמצאים למטה רואים שלכל אחד יש צבע. או שאולי את רוצה להיות זו שצובעת? [ליצירה]
- [ליצירה] המ-ממ אולי לא אבנה כאן דבר, כי אני מעדיף לרחף מעל המילים (כנראה הגיעו לי עד הנה), אבל כל כך זורם, כל כך כיף לשטוף מעל השיר הזה בלי לגעת בו, ובקצב הקליל שלו (והמעולה) קל מאוד לדלג עליו אבל זה לא קל. נקודת בונוס: *- "מידי פעמים". נפלא. משחקי מילים הם ללא הספק הדרך לזכות בלבי. [ליצירה]
- [ליצירה] ברוך מחיה המתים קוה אל ה'אוטובוס אתה עוד יכול לרוץ אליו אינך כה זקן, ילד נ. אל תטבע בין הזמנים [ליצירה]
- [ליצירה] אבל גם לכל יום גשום. [ליצירה]
- [ליצירה] חן עגום (ומובן...) כמעט תמיד יש את הבעיה. הפער בין הבנתם של הגורמים החיצוניים לבין הביטוי הפנימי שמתעטף לעתים במסכת מילים צפופה מדי. הואיל והמילה כמעט באה למעט (כמעט תמיד), הרי שבשירך המילים מכסות כמו הינומה- רק נותנות צבע אחר, קצת חיוור. מה שלי היה סתום היה הנושא/המושא לשיר (חוץ ממך כמובן...), אבל אולי זה מה שמוסיף לחן העגום של השיר. [ליצירה]
תגובות