ברכות
יוצאת מן הארץ
ומזינה את הגפן
הנוטף מן העץ
ברכות
יוצאת מן האדמה
ומרווה את העולם כולו
שהכל נברא לכבודה
כרובי. רק כרובי
-
ירושלמי לכל הדעות, אוהב בעיקר, חולה רוח, ומכור לריצות קצרות בכיוון אוטובוסים . כרגע מעלה גרה (או לומד איך לביים את זה)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] קדימה, עוד. טוב לראות פנטזיה מודרנית בצורה. מתחיל טוב... [ליצירה]
- [ליצירה] עוד לא. לפחות עד שנקבה תסובב גבר [ליצירה]
- [ליצירה] מפליא! יוצא שהספירה נועדה להפנים את מציאות העופרת(=עפר) במוחו של האדם (שהרי הוא בצורת כרוב) עד שתהא מושרשת פנימה. חזק ואמץ! יחי הכרוב! [ליצירה]
- [ליצירה] אה, איזה כיף! כמה כיף שיש צעירים מורדים בישיבה! חזקו ואמצו זבי חוטם ושירה דייסה איכלו עת בושלה בקדרה ויום ליום יתקרב במהרה וכולנו יחדיו נשחט את הפרה. המשיכו אחרת! [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הקראנץ' ליין. [ליצירה]
- [ליצירה] נבואי משהו. אני בטוח שאחד לאחד, החזיונות (נחמה, פורענות?) אמיתיים. השיר הזכיר לי משהו, אבל אני לא זוכר מה? בעיקר הפרה עם אלף העיניים. מעניין יהיה לראות פירוש מפורט. [ליצירה]
- [ליצירה] איך שהוא יצאתי אופטימי. אולי בגלל הלה. [ליצירה]
- [ליצירה] הלא. ה'לא' שובר את תחילת התיאור הראשון של ענני הזהב. [ליצירה]
- [ליצירה] הכל בגלל הרולר הרולר על העכבר חי מעצמו, כך מסתבר. בזמן שאני מגלגל אותו (ואת עיניי), הגדרת הסיווג יורדת גם היא, והפעם- 'תסריט- מחזה'! עד הפשלה הבאה... [ליצירה]
- [ליצירה] ובכל זאת שווה. כאילו רק הרגע יוצר את השירה. והמילים נכתבות על לכלוך. זו מין קפיצה בארספואטיקה- אל החומר. שווה. לעד? כמה שטיפות וזה יורד (או שזה טוש לא מחיק...) [ליצירה]
