[ליצירה]
חן עגום (ומובן...)
כמעט תמיד יש את הבעיה. הפער בין הבנתם של הגורמים החיצוניים לבין הביטוי הפנימי שמתעטף לעתים במסכת מילים צפופה מדי.
הואיל והמילה כמעט באה למעט (כמעט תמיד), הרי שבשירך
המילים מכסות כמו הינומה- רק נותנות צבע אחר, קצת חיוור.
מה שלי היה סתום היה הנושא/המושא לשיר (חוץ ממך כמובן...), אבל אולי זה מה שמוסיף לחן העגום של השיר.
[ליצירה]
אני חייב לך תגובה...
כמה כיף היה לצאת למסע הזה!
העולם הפנטסטי והאגדתי אותו אתה מחווה (כמו גורם לחוות), גורם לי להרגיש צעיר שוב (לא שאני כזה זקן...)
שנזכה כולנו להצמיח את הקרן...
[ליצירה]
נתמלא פינו מים
"ימלא אדם פיו שחוק בעולם הזה שמביאהו לידי..."
לא ברור היקר,
נעמת מאוד, מי יתן ונופתות צופים שכאלה ימשיכו לנבוע לך מבין האצבעות, ויתמלא פינו שחוק וזמר ומים.
ממממממממממממממממממממממממ....
[ליצירה]
הבעיה היתה כאן
הוא פשוט לא הצליח לתפוס איך האל הגדול, בורא כל הכוחות כולם, מי שמייחסים אליו את כל התכונות הנאצלות מתחבר למחוות קטנות של בני אדם (מתוך הקטע)
התפישה של אלוהים צריכה להיות מוחדרת עד לרמות הפרטים אחרת באמת אין הבדל בין טקס למשנהו.
[ליצירה]
רק זו תורגמה
הקונצ'רטו הוא מתוך הדיסק out of the blue שיצא ב1977 . הקונצ'רטו עצמו הוא 4 שירים הנוגעים ליום הגשום. בינהים אולי מוכר Mr. blue sky, המתנגן לעתים בגלגלצ.
השיר השניאינו תרגום, הוא רק התפתחות.