כרובי היקר שבכרובים!
בעצם כולם כאן מגמגמים.
השאלה האם ברבות השנים,
מצליחים לעלות.
והשאלה החשובה באמת,
האם תוכל מתוך הקרקור להוציא אמת חבויה ולהעיף מילים באוויר. זה תלוי בך ובמוזה ובמאורעות שיש בחייך.
אם תשאל לדעתי, אתה בכיוון הנכון, שכן השיר הזה מלא חן ויושר גדול. ללא מסכות.
אהבתי.
אני מכתירה לך את כתר אהבת דנדוש.
לא הרבה, אבל בכל זאת, כתר...
[ליצירה]
כרובי היקר שבכרובים!
בעצם כולם כאן מגמגמים.
השאלה האם ברבות השנים,
מצליחים לעלות.
והשאלה החשובה באמת,
האם תוכל מתוך הקרקור להוציא אמת חבויה ולהעיף מילים באוויר. זה תלוי בך ובמוזה ובמאורעות שיש בחייך.
אם תשאל לדעתי, אתה בכיוון הנכון, שכן השיר הזה מלא חן ויושר גדול. ללא מסכות.
אהבתי.
אני מכתירה לך את כתר אהבת דנדוש.
לא הרבה, אבל בכל זאת, כתר...
[ליצירה]
מעולה!
הביטוי הכי חזק הוא עוגיה מפלסטיק, כואב רק לחשוב על זה.
אמנם הרעש מפריע, אבל נראה לי שהיום צריך דרכו (גם) למצוא את השיר, עם כל החרשות הכלולה בזה.
משהו כמו השיר הזה.
תודה.
[ליצירה]
כה עצוב
קבלי * על שיר פשוט נוגה וטוב
תיקונון קטון: "או במילות האהבה שהיה לנו.."
'שהיו'- אם הכוונה למילות
'שהיתה'- אם הכוונה לאהבה,
ובעצם, אם תשאירי את זה ככה, היא תתכוון לשניהם...
[ליצירה]
נתוחי שדה
מעניין יהיה לנתח את היד באופן כזה- האצבעות, ההתפרטות, מצביעות על אורח החיים החושי וכוללים בשר, תמרוקים, ביגוד וכד' ולעומתן בבסיס כף היד מופיעים הספרים, ההוויה השכלית-רגשית, כמו מהווים את הכח להוציא לפועל את התפרטות האצבעות.
ככה זה גם עצם הציור- מתוך כתוב, יצרת חזות.
יפה מאוד!
תגובות