כרובי היקר שבכרובים!
בעצם כולם כאן מגמגמים.
השאלה האם ברבות השנים,
מצליחים לעלות.
והשאלה החשובה באמת,
האם תוכל מתוך הקרקור להוציא אמת חבויה ולהעיף מילים באוויר. זה תלוי בך ובמוזה ובמאורעות שיש בחייך.
אם תשאל לדעתי, אתה בכיוון הנכון, שכן השיר הזה מלא חן ויושר גדול. ללא מסכות.
אהבתי.
אני מכתירה לך את כתר אהבת דנדוש.
לא הרבה, אבל בכל זאת, כתר...
[ליצירה]
כרובי היקר שבכרובים!
בעצם כולם כאן מגמגמים.
השאלה האם ברבות השנים,
מצליחים לעלות.
והשאלה החשובה באמת,
האם תוכל מתוך הקרקור להוציא אמת חבויה ולהעיף מילים באוויר. זה תלוי בך ובמוזה ובמאורעות שיש בחייך.
אם תשאל לדעתי, אתה בכיוון הנכון, שכן השיר הזה מלא חן ויושר גדול. ללא מסכות.
אהבתי.
אני מכתירה לך את כתר אהבת דנדוש.
לא הרבה, אבל בכל זאת, כתר...
[ליצירה]
נבואי משהו. אני בטוח שאחד לאחד, החזיונות (נחמה, פורענות?) אמיתיים. השיר הזכיר לי משהו, אבל אני לא זוכר מה? בעיקר הפרה עם אלף העיניים.
מעניין יהיה לראות פירוש מפורט.
[ליצירה]
הסבר...
זה התחיל בתגובה של ערוגה לאחד השירים שלי, ובו היא כתבה שלפעמים אני מתיר רסן ונותן למילים לשחק איתי, מה שדי נכון לעתים קרובות. כלומר: אני נותן להקשרים שבין המילים להוליך אותי ביצירה יותר מאשר דימויים חזותיים, נגיד, או רעיון מסועף שהזיתי. כאילו המילים יוצרות יחד איתי את השיר.
[ליצירה]
המ-ממ
אולי לא אבנה כאן דבר, כי אני מעדיף לרחף מעל המילים (כנראה הגיעו לי עד הנה),
אבל
כל כך זורם, כל כך כיף לשטוף מעל השיר הזה
בלי לגעת בו,
ובקצב הקליל שלו (והמעולה)
קל מאוד לדלג עליו
אבל
זה לא קל.
נקודת בונוס: *- "מידי פעמים". נפלא. משחקי מילים הם ללא הספק הדרך לזכות בלבי.
[ליצירה]
גדול!!
אתה יודע שהכל מתחיל ב'ה', הרי כך אמר הקיפוד הדגול.
הטירוף מעולה.
ועכשיו לתוכן:
הנונסנס הוא בזה שהגדרת את זה כנונסנס.
פסיק יעשה את עבודת ה'או' בלי לשבור שום דבר.
הכל נכון.
המשחק היה כיף!
תגובות