אני מכיר בגמגום שלי
ונושא אותו אל, על
חשבון ארצי עלי כותרת
ושפת לא ידעתי
אשמע
כקרקור בטן רעבה
מאדמה חרושת כתרים
ודברי טעם
כרובי. רק כרובי
-
ירושלמי לכל הדעות, אוהב בעיקר, חולה רוח, ומכור לריצות קצרות בכיוון אוטובוסים . כרגע מעלה גרה (או לומד איך לביים את זה)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כרובי היקר שבכרובים! בעצם כולם כאן מגמגמים. השאלה האם ברבות השנים, מצליחים לעלות. והשאלה החשובה באמת, האם תוכל מתוך הקרקור להוציא אמת חבויה ולהעיף מילים באוויר. זה תלוי בך ובמוזה ובמאורעות שיש בחייך. אם תשאל לדעתי, אתה בכיוון הנכון, שכן השיר הזה מלא חן ויושר גדול. ללא מסכות. אהבתי. אני מכתירה לך את כתר אהבת דנדוש. לא הרבה, אבל בכל זאת, כתר... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לך דנדוש מי יתן וכל סלסולייך יעלו במעלות הגדולות של המילים כל טוב וקול כרוב [ליצירה]
- [ליצירה] מי כמוך, כרובי, יודע מה היא אדמה חרושה ודברי טעם... אהבתי את ה"שפת לא ידעתי אשמע" [ליצירה]
- [ליצירה] בעז קדימה. [ליצירה]
- [ליצירה] צלצולי צללים זו היתה הכוונה, לא? קראת את 'סיפור המלחמה באחו' של וולטר וונגרין (או משהו כזה). זה הזכיר לי את הספר, אבל אם אני מגיב לך משהו שרק נזכרתי בו סימן שממש לא הבנתי מספיק את השיר. כנ"ל לגבי ההערה שלי על המבנה המצוין שלו. יש עוד? [ליצירה]
- [ליצירה] בעז, אני אוהב אותך [ליצירה]
- [ליצירה] על מנת להחיות את דבריך, אין צורך בחג. כל הנדרש הוא סיפור חסידי טוב. המשמעויות הרוחניות לא ימצאו בוורטים שנדמה כי נתלשו מהחג, ותפסו רעיון, יפה אמנם, אך לא מקושר לשאר הדינים/רעיונות. אם כל אלה קיימים בחצי שעה אחת, אין זה ראוי שלכל הפחות יהיה להם מכנה משותף? [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא בוגר. איני בטוח כי השם הוא הגדרת הדבר. השם הוא התוכן, הפנים, וקשה לי לראותו כתוחם חיצוני (על אף הופעתו בעולמנו החיצוני- הגלוי-הגלותי כנרדף למוניטין). ועוד, התוהו גם הוא הגדרה- הגדרה לארץ (ראה פשט), ולא עולם חוסר ההגדרה- שם נוח לנו לשים את אלוקים. הקב"ה מופיע, ודווקא- בעולם ההגדרות. הכתיבה עצמה גם מערפלת את ההגדרה של ההגדרה עקב היותה כתיבה תחושתית, של הרגשות, ולא נסיון הגדרה. שכן זו היתה המשימה. בברכת פרוץ גדר, ראובי [ליצירה]
- [ליצירה] what are you doing in israel? [ליצירה]
- [ליצירה] י"א כסלו? מה כל כך מיוחד בי"א כסלו? [ליצירה]
- [ליצירה] איך שהוא יצאתי אופטימי. אולי בגלל הלה. [ליצירה]
- [ליצירה] נתוחי שדה מעניין יהיה לנתח את היד באופן כזה- האצבעות, ההתפרטות, מצביעות על אורח החיים החושי וכוללים בשר, תמרוקים, ביגוד וכד' ולעומתן בבסיס כף היד מופיעים הספרים, ההוויה השכלית-רגשית, כמו מהווים את הכח להוציא לפועל את התפרטות האצבעות. ככה זה גם עצם הציור- מתוך כתוב, יצרת חזות. יפה מאוד! [ליצירה]
- [ליצירה] כן... גם לי יש האנג-אובר חנוכה, מכל השמן והסופגניה. לו יכולתי להיות לה לאדון [ליצירה]
תגובות