כבר קצה הקיץ, ושיא החום
ויבשה שכבת הטל
מעל ארץ נשזפה,
מלאת חמה.
שחר כואב מפציע, לזרות את סבל היום
וארץ נכונה להזיע
תחת שמש לוהטה,
מלאה וחמה.
ופתאום ענן אפור, מלא בקסם הקור
ופתאום המהום של גשם
ארץ שותה לרוויה,
מתוך השממה.
ואני יוצא החוצה, מכלובי הבטון
מאושר מן השמים
ורווה עם ארץ,
עד חלוף הענן
ודממה.
