I. אשר על שפת הים
בוהה בגלים
בדם המלכות
II.אשר בונה ארמון
המוני גרגירים
בורידי הארץ
III. אשר נופח זכוכית
מקשה אחת
לרוח חיים
IV. אשר נרמס בסך
פרוק רגליים
רמוס בסך
V. אשר קובר ארון
כאלפי מצבות
בעפר. כחול
אשר על שפת הים
כרובי. רק כרובי
-
ירושלמי לכל הדעות, אוהב בעיקר, חולה רוח, ומכור לריצות קצרות בכיוון אוטובוסים . כרגע מעלה גרה (או לומד איך לביים את זה)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אה, איזה כיף! כמה כיף שיש צעירים מורדים בישיבה! חזקו ואמצו זבי חוטם ושירה דייסה איכלו עת בושלה בקדרה ויום ליום יתקרב במהרה וכולנו יחדיו נשחט את הפרה. המשיכו אחרת! [ליצירה]
- [ליצירה] הסבר... זה התחיל בתגובה של ערוגה לאחד השירים שלי, ובו היא כתבה שלפעמים אני מתיר רסן ונותן למילים לשחק איתי, מה שדי נכון לעתים קרובות. כלומר: אני נותן להקשרים שבין המילים להוליך אותי ביצירה יותר מאשר דימויים חזותיים, נגיד, או רעיון מסועף שהזיתי. כאילו המילים יוצרות יחד איתי את השיר. [ליצירה]
- [ליצירה] אבל גם לכל יום גשום. [ליצירה]
- [ליצירה] זה יוצא הפוך אם כולם נראים אותו דבר, אז כולם נקודות קטנות שחורות. אבל כשנמצאים למטה רואים שלכל אחד יש צבע. או שאולי את רוצה להיות זו שצובעת? [ליצירה]
- [ליצירה] קול עצמותי יאמר נא (ובנוסף לכותר) גם אני גרור אחריך בתהיה: לא זמני הוא, רק שובב. סובב מכדי לגעת, גורר ולא קופץ. האם הקראת זאת בנשימה רעננה? הרבה אחוה ראובי [ליצירה]
- [ליצירה] למעשה לא, לא הייתי בפולין או בשואה. השיר נכתב במסלול הרכבת בנחל רפאים והלאה מירושלים, וניסה לבטא את התחושה הסטטית של הרכבת דווקא, ואיך שהאדמה נעה סביבה עם המסילה. [ליצירה]
- [ליצירה] אפשר קצת יותר? מה עם יחסי הגומלין בין האני לאשיר? בין הרבים ליחיד? מחכה... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה. ארדה קצת אקטיבי מדי. ללבוש זה יותר נעים. [ליצירה]
- [ליצירה] :) [ליצירה]
- [ליצירה] על מנת להחיות את דבריך, אין צורך בחג. כל הנדרש הוא סיפור חסידי טוב. המשמעויות הרוחניות לא ימצאו בוורטים שנדמה כי נתלשו מהחג, ותפסו רעיון, יפה אמנם, אך לא מקושר לשאר הדינים/רעיונות. אם כל אלה קיימים בחצי שעה אחת, אין זה ראוי שלכל הפחות יהיה להם מכנה משותף? [ליצירה]
תגובות