שתים סוכר

 

יוסי, בחור כבן 20, מחזיק בידו שתי כוסות קפה מגיע לאברהם, בחור בן גילו, היושב וקורא בספר עב כרס וצפוף מילים. המקום הוא בית מדרש צדדי, מלא ספרים.

 

יוסי

שתיים, נכון?

אברהם

כן, תודה. (לוקח את הספל) מה לקח לך כל כך הרבה זמן?

יוסי

בעז שבר כוס במטבח, אז עזרתי לו

אברהם

מזל טוב

יוסי

כן. איפה אנחנו? (פותח את הספר שלפניו ומוצא:) ללמדו תורה מנין? איך יודעים שצריך ללמד-

אברהם

איפה אתה? כבר סיימנו את הסוגיא הזו

יוסי

מה זאת אומרת סיימנו? לי זה לא ברור

אברהם

מה לא ברור?

יוסי

למה אני צריך ללמד מישהו אם הוא לא רוצה ללמוד?

אברהם

אתה לא חייב

יוסי

מה לא חייב?

אברהם

למה אתה חוזר לזה? עברנו כבר שלב, והסכמנו שלא חוזרים אחורה!

יוסי

אני לא חושב שאני מוכן לשלב הבא

אברהם

למה? מה הבעיה?

יוסי

אני לא יודע..

אברהם

נו, תגיד לי

יוסי(אחרי שתיקה ממושכת)

אני חושב שאנחנו מתקדמים מהר מדי

אברהם

 מה מהר? אני פשוט רוצה שנגיע לאן שהוא

יוסי

אנחנו לא מגיעים לשום מקום, שום דבר לא מתחדש לנו

אברהם

אם עשיתי משהו לא נכון, אני מצטער, אבל-

יוסי

לא, זה לא אתה זה אני שלא מבין...

אברהם

אה, זה אתה

יוסי

זה..פשוט, אני כנראה צריך קצת זמן לחשוב על זה (שתיקה)

אברהם

קח ת'זמן, תכין אפילו עוד קפה. אולי תתעורר קצת

יוסי

מה אני אעשה? אני עיף

אברהם

עיף.(שתיקה). אתה לומד עם עוד מישהו?

יוסי

מה אתה מנסה להגיד?!

 

-סוף-

נכתב במסגרת תרגיל בבי"ס מעלה