[ליצירה]
מכור חזק,
יוליה פתחה קבוצת תמיכה.
חוץ מזה, זה לא מחזה (!)
זה אפילו נראה לי די צחוקים...
(שמעתי כרובים שהושקו במי ביוב, אך מי משקה כרובים בקפה?)
[ליצירה]
הכל בגלל הרולר
הרולר על העכבר חי מעצמו, כך מסתבר.
בזמן שאני מגלגל אותו (ואת עיניי), הגדרת הסיווג יורדת גם היא, והפעם- 'תסריט- מחזה'!
עד הפשלה הבאה...
[ליצירה]
על מנת להחיות את דבריך, אין צורך בחג.
כל הנדרש הוא סיפור חסידי טוב.
המשמעויות הרוחניות לא ימצאו בוורטים שנדמה כי נתלשו מהחג, ותפסו רעיון, יפה אמנם, אך לא מקושר לשאר הדינים/רעיונות.
אם כל אלה קיימים בחצי שעה אחת, אין זה ראוי שלכל הפחות יהיה להם מכנה משותף?
[ליצירה]
נתוחי שדה
מעניין יהיה לנתח את היד באופן כזה- האצבעות, ההתפרטות, מצביעות על אורח החיים החושי וכוללים בשר, תמרוקים, ביגוד וכד' ולעומתן בבסיס כף היד מופיעים הספרים, ההוויה השכלית-רגשית, כמו מהווים את הכח להוציא לפועל את התפרטות האצבעות.
ככה זה גם עצם הציור- מתוך כתוב, יצרת חזות.
יפה מאוד!
[ליצירה]
חן עגום (ומובן...)
כמעט תמיד יש את הבעיה. הפער בין הבנתם של הגורמים החיצוניים לבין הביטוי הפנימי שמתעטף לעתים במסכת מילים צפופה מדי.
הואיל והמילה כמעט באה למעט (כמעט תמיד), הרי שבשירך
המילים מכסות כמו הינומה- רק נותנות צבע אחר, קצת חיוור.
מה שלי היה סתום היה הנושא/המושא לשיר (חוץ ממך כמובן...), אבל אולי זה מה שמוסיף לחן העגום של השיר.
[ליצירה]
נבואי משהו. אני בטוח שאחד לאחד, החזיונות (נחמה, פורענות?) אמיתיים. השיר הזכיר לי משהו, אבל אני לא זוכר מה? בעיקר הפרה עם אלף העיניים.
מעניין יהיה לראות פירוש מפורט.
תגובות