יש פנים לכאן ולכאן
אני והספל
יחד בתחתית הקפה
ישנים.
פני החום כפני העצב
כרובי. רק כרובי
-
ירושלמי לכל הדעות, אוהב בעיקר, חולה רוח, ומכור לריצות קצרות בכיוון אוטובוסים . כרגע מעלה גרה (או לומד איך לביים את זה)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מכור חזק, יוליה פתחה קבוצת תמיכה. חוץ מזה, זה לא מחזה (!) זה אפילו נראה לי די צחוקים... (שמעתי כרובים שהושקו במי ביוב, אך מי משקה כרובים בקפה?) [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה מקסימה הכתיבה והסידור ביצירה זו (תסריט-מחזה?) מאוד יפים ומתאימים. אהבתי את הירידה של אורך השורות בבית האחרון. יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] רק ראובי, למה מחזה? (או יותר נכון *איך* זה מחזה?). דבר שני, כדאי למצוא שם קצת יותר קולע, אחרת מגיעים מראש בתחושה מייגעת וחבל. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] הכל בגלל הרולר הרולר על העכבר חי מעצמו, כך מסתבר. בזמן שאני מגלגל אותו (ואת עיניי), הגדרת הסיווג יורדת גם היא, והפעם- 'תסריט- מחזה'! עד הפשלה הבאה... [ליצירה]
- [ליצירה] לא אולי בטוחה שהוא שומע בכי גם בלי קול. בעיקר כשמצליחים לבטא אותו כמוך. [ליצירה]
- [ליצירה] חן עגום (ומובן...) כמעט תמיד יש את הבעיה. הפער בין הבנתם של הגורמים החיצוניים לבין הביטוי הפנימי שמתעטף לעתים במסכת מילים צפופה מדי. הואיל והמילה כמעט באה למעט (כמעט תמיד), הרי שבשירך המילים מכסות כמו הינומה- רק נותנות צבע אחר, קצת חיוור. מה שלי היה סתום היה הנושא/המושא לשיר (חוץ ממך כמובן...), אבל אולי זה מה שמוסיף לחן העגום של השיר. [ליצירה]
- [ליצירה] אמון לכבוד גברת ישועות ונחמות, אני חש שאת לא נותנת בי אמון, אם כתבתי משא, כנראה התכוונתי למשא, והשתמשתי בדו משמעות שמעית כדי לתת קצת מקום לדמיון שלכם... ובקשר לכפילה, גם התולדות הן אובייקטיביות, ולכן מופיעות פעמיים. מייגע אולי, אבל זה מה שזה. [ליצירה]
- [ליצירה] לא פה אין, אלא פה יש. [ליצירה]
- [ליצירה] הסבר... זה התחיל בתגובה של ערוגה לאחד השירים שלי, ובו היא כתבה שלפעמים אני מתיר רסן ונותן למילים לשחק איתי, מה שדי נכון לעתים קרובות. כלומר: אני נותן להקשרים שבין המילים להוליך אותי ביצירה יותר מאשר דימויים חזותיים, נגיד, או רעיון מסועף שהזיתי. כאילו המילים יוצרות יחד איתי את השיר. [ליצירה]
- [ליצירה] מתעתע קצת. הכתיבה על החוצפה היא חוצפה בעצמה. יפה מאוד! [ליצירה]
- [ליצירה] לפעמים הכיסוי הוא זה שמגלה- ולהפך. (או כך זה צריך להיות?) פרידה זה סוג של ציפור- לא? [ליצירה]
- [ליצירה] השיר הזה לא צריך קצב. הוא נכתב בתוך גן ענקי, בעוד אני מאוד רגוע, ולא מתוך סערת רגשות המבקשת להתפרץ. תודה, אחיין. לא צריך להיות ביבשת רחוקה כדי לדמיין... [ליצירה]
- [ליצירה] גם תוספת חוף זו ברכה. [ליצירה]
- [ליצירה] גאוני! פשוט גאוני! פשוט וגאוני! ההתמזגות של רוח היצירה עם הרגשת האבל על העבר לצד התקווה לעתיד מיטיבה יותר מכל לבטא את רגשותיו העמוקים של המחבר כלפי ההוייה בכללותה כמייצגת הקו הפוסט-מודרניסטי באומנות. יישר כוח! עלה והצלח! נקווה לראות עוד שירים מפרי עטך בתקווה שאיש לא יעמוד בדרכך! [ליצירה]
תגובות