מרק צח מן השמים

נשפך עליה

כמו מאדון כועס,

היא לא ישנה כבר ימים

חסרת אונים

מוכת קור ועירנות.

הפוך החום שמעליה

ספג את הגשם

שמצליפים בו

עננים מטורפים,

מול וילון לבן

המסתיר לה את עצמה

ונוקש כמו שיניים

על פתח סערה.

והיא מחכה לצאת

מבטן האדמה

בשיער פרוע

בקרניה.