[ליצירה]
חן עגום (ומובן...)
כמעט תמיד יש את הבעיה. הפער בין הבנתם של הגורמים החיצוניים לבין הביטוי הפנימי שמתעטף לעתים במסכת מילים צפופה מדי.
הואיל והמילה כמעט באה למעט (כמעט תמיד), הרי שבשירך
המילים מכסות כמו הינומה- רק נותנות צבע אחר, קצת חיוור.
מה שלי היה סתום היה הנושא/המושא לשיר (חוץ ממך כמובן...), אבל אולי זה מה שמוסיף לחן העגום של השיר.
[ליצירה]
מנגינה
איכשהו, חשתי בנוכחותה של מנגינת רקע, אבל היא נשמעה לי קצת מרירה...
(אולי קל לי לשמוע אותה כך)
אל יאוש,
יש לתורה חוצפא בוערת, ולבסוף גם תצא אל האור.
[ליצירה]
הסבר...
ההד לא תמיד מסיים את השורה אלא גם מתחיל שורה חדשה, ויותר בפירוט:
* כמו עשן ממדורה, רע- בא פשוט לתאר את העשן.
* מהדהד ומתמוטט, את- פה צריך לעשות איזה חילוק: מהדהד את קולות המלחמה, ומתמוטט.
ותודה לזהירות על הבנת האמת שלה...
ותודה לכן על הפידבק!
תגובות