הכרוב שלי
אינו סגול
בחרתי בו
לפני הכל
בתוך, עליו
שוכן אני
ואגודל
שוכן בפי
ויום יבוא
ויום ילך
אני נשאר כאן
מחייך
כרובי. רק כרובי
-
ירושלמי לכל הדעות, אוהב בעיקר, חולה רוח, ומכור לריצות קצרות בכיוון אוטובוסים . כרגע מעלה גרה (או לומד איך לביים את זה)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] היי. השארתי לך תגובה כי יש לי עבר מנצנץ עם כרובי... נחמד שיש עוד כרובים בעולם.. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! תחושה של ילד קטן עברה בי לרגע... [ליצירה]
- [ליצירה] זה לא ייאמן, אבל גם אני. ערוגה מחייכת. :) [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את "בתוך,עליו" אופייני למשפטי כרובי... [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר! מלהיב! [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה! הביטוי הכי חזק הוא עוגיה מפלסטיק, כואב רק לחשוב על זה. אמנם הרעש מפריע, אבל נראה לי שהיום צריך דרכו (גם) למצוא את השיר, עם כל החרשות הכלולה בזה. משהו כמו השיר הזה. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] עוד תשוב, ברווזון קטן וכולנו נשוב יחד איתך [ליצירה]
- [ליצירה] מזל שאני לא גבר אחרת הייתי נעלב. אילו ספרי שירים אתה קראת? מאה שירים ראשונים? [ליצירה]
- [ליצירה] הסבר... זה התחיל בתגובה של ערוגה לאחד השירים שלי, ובו היא כתבה שלפעמים אני מתיר רסן ונותן למילים לשחק איתי, מה שדי נכון לעתים קרובות. כלומר: אני נותן להקשרים שבין המילים להוליך אותי ביצירה יותר מאשר דימויים חזותיים, נגיד, או רעיון מסועף שהזיתי. כאילו המילים יוצרות יחד איתי את השיר. [ליצירה]
- [ליצירה] מוזר גם לי אין מושג מה עשו שם, אבל כל זה מאחורינו- אנחנו עם הפנים קדימה... [ליצירה]
- [ליצירה] כן... וואו! זה הקטע הכי יפה שקראתי בזמן האחרון! זה גרם לי לחשוב... וללמוד... [ליצירה]
- [ליצירה] הבעיה היתה כאן הוא פשוט לא הצליח לתפוס איך האל הגדול, בורא כל הכוחות כולם, מי שמייחסים אליו את כל התכונות הנאצלות מתחבר למחוות קטנות של בני אדם (מתוך הקטע) התפישה של אלוהים צריכה להיות מוחדרת עד לרמות הפרטים אחרת באמת אין הבדל בין טקס למשנהו. [ליצירה]
- [ליצירה] אולי (ברוח הפסיקים) "הפסקה"? [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לך דנדוש מי יתן וכל סלסולייך יעלו במעלות הגדולות של המילים כל טוב וקול כרוב [ליצירה]
- [ליצירה] why this sorrow? wait milord do not despare, for i have a cunning plan. [ליצירה]
תגובות