המראה אל מעל לקצף
מחכה לזהב ללא חפזון
רגל על רגל
תפוחים
ולא פרי דמיון
וכשיש לי ביד, ואני רואה באצבע
דרך פז עמוקה
ים חקוק בנפש
השירה מופיעה
גוף מצרי ואנוהו
ואת מופיעה
ומחוללת
כרובי. רק כרובי
-
ירושלמי לכל הדעות, אוהב בעיקר, חולה רוח, ומכור לריצות קצרות בכיוון אוטובוסים . כרגע מעלה גרה (או לומד איך לביים את זה)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אין סיכוי שמישהו יבין את משחקי המילים בשיר הזה. (אלא אם כן יביט בכותרת) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, @. אם לא תלטש איך תמצא את הרובי? [ליצירה]
- [ליצירה] דייק סביב 'על אף שיש ארץ בישראל', ולא שסתם יש ארץ ישראל, כלומר: במהות ישראל יש ארץ, אבל אנחנו לא משכילים לגלות אותה (ואולי גיליתי יותר מדי?) [ליצירה]
- [ליצירה] קול עצמותי יאמר נא [ליצירה]
- [ליצירה] כוונתי היא שסימליות לא שווה הרבה [ליצירה]
- [ליצירה] בעז, אני אוהב אותך [ליצירה]
- [ליצירה] יותר מדי!! אנא, רחם עלי! יש לי רק מוח אחד, וזוג עיניים ממושקפות שלא מסוגלים לחדור מבעד, ונותרתי גדם מעודף שכליות. [ליצירה]
- [ליצירה] נוגע. [ליצירה]
- [ליצירה] הלא. ה'לא' שובר את תחילת התיאור הראשון של ענני הזהב. [ליצירה]
- [ליצירה] you know me, mate just another side, another site [ליצירה]
