המראה אל מעל לקצף
מחכה לזהב ללא חפזון
רגל על רגל
תפוחים
ולא פרי דמיון
וכשיש לי ביד, ואני רואה באצבע
דרך פז עמוקה
ים חקוק בנפש
השירה מופיעה
גוף מצרי ואנוהו
ואת מופיעה
ומחוללת
כרובי. רק כרובי
-
ירושלמי לכל הדעות, אוהב בעיקר, חולה רוח, ומכור לריצות קצרות בכיוון אוטובוסים . כרגע מעלה גרה (או לומד איך לביים את זה)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מעמקי הגלות אני קורא, לך לגאווה מחודשת, לבחירה ומה תעשה בשנה הבאה? [ליצירה]
- [ליצירה] מנגינה איכשהו, חשתי בנוכחותה של מנגינת רקע, אבל היא נשמעה לי קצת מרירה... (אולי קל לי לשמוע אותה כך) אל יאוש, יש לתורה חוצפא בוערת, ולבסוף גם תצא אל האור. [ליצירה]
- [ליצירה] אפשר קצת יותר? מה עם יחסי הגומלין בין האני לאשיר? בין הרבים ליחיד? מחכה... [ליצירה]
- [ליצירה] אולי (ברוח הפסיקים) "הפסקה"? [ליצירה]
- [ליצירה] לבי דווקא עם בת קול, יורם [ליצירה]
- [ליצירה] זה כתוב טוב. (בכל המשמעויות שאפשר למצוא לזה) מפתח: כל הנפח. השיר עצמו נראה כאילו יוצא מנקודת מבט עצמית צרה, ולא רק בגלל הסגנון. (על אף שהוא בהחלט השראה) תודה על ההשראה. [ליצירה]
- [ליצירה] כה עצוב קבלי * על שיר פשוט נוגה וטוב תיקונון קטון: "או במילות האהבה שהיה לנו.." 'שהיו'- אם הכוונה למילות 'שהיתה'- אם הכוונה לאהבה, ובעצם, אם תשאירי את זה ככה, היא תתכוון לשניהם... [ליצירה]
- [ליצירה] עוד מעט... חכה עוד קצת, ואולי יהיה גם שיר על טיסה... [ליצירה]
- [ליצירה] מזל שאני לא גבר אחרת הייתי נעלב. אילו ספרי שירים אתה קראת? מאה שירים ראשונים? [ליצירה]
- [ליצירה] זו אינה בדיחה אין זו בדיחה, אלא האמת. ובעצם, אין שום סיבה שינגדו אחד את האחד, שהרי אתה בבון ואני לא. יחי החציל! [ליצירה]
