בהקיץ
על החוף
בנשק אור אל קור הגוף
כפרוח חלום אל הנץ
אל החום המציץ
זרעי דמיון
במחשבה תועה, בדרך
אל היום- כארץ אל המודע
מין תוחלת לחיים
שנותרו בזכרון
והנה התעוררתְ
לארץ היום, ומבשר
ששכחת את שאבד בחלום
ומוכת תוגה, קראת לשמש העולה
בַּיללה
כרובי. רק כרובי
-
ירושלמי לכל הדעות, אוהב בעיקר, חולה רוח, ומכור לריצות קצרות בכיוון אוטובוסים . כרגע מעלה גרה (או לומד איך לביים את זה)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מעולה! איכשהו הייתי חייב לקרוא את זה ממש מהר, אולי זה המבנה, אולי התוכן אולי סתם אני עצלן. הסוף מעולה, ולא כ"כ אופטימי. מן סוף כזה של עוקץ שתופס אותך בקרביים, על הדרך הטבעית בה העולם זז, ובה מי שיסתכל אל השמש יסתנוור, ולא 'ימצא את האור'. מהנה. [ליצירה]
- [ליצירה] זו אינה בדיחה אין זו בדיחה, אלא האמת. ובעצם, אין שום סיבה שינגדו אחד את האחד, שהרי אתה בבון ואני לא. יחי החציל! [ליצירה]
- [ליצירה] לא ניסיתי להיות הומוריסטי. רק ישיר. איזו מחויבות? בקיצור: לא הבנתי. [ליצירה]
- [ליצירה] למעשה לא, לא הייתי בפולין או בשואה. השיר נכתב במסלול הרכבת בנחל רפאים והלאה מירושלים, וניסה לבטא את התחושה הסטטית של הרכבת דווקא, ואיך שהאדמה נעה סביבה עם המסילה. [ליצירה]
- [ליצירה] bloody french [ליצירה]
- [ליצירה] ואולי, שהיה עלינו להגיש לה? [ליצירה]
- [ליצירה] אני חייב לך תגובה... כמה כיף היה לצאת למסע הזה! העולם הפנטסטי והאגדתי אותו אתה מחווה (כמו גורם לחוות), גורם לי להרגיש צעיר שוב (לא שאני כזה זקן...) שנזכה כולנו להצמיח את הקרן... [ליצירה]
- [ליצירה] הכל בגלל הרולר הרולר על העכבר חי מעצמו, כך מסתבר. בזמן שאני מגלגל אותו (ואת עיניי), הגדרת הסיווג יורדת גם היא, והפעם- 'תסריט- מחזה'! עד הפשלה הבאה... [ליצירה]
- [ליצירה] על מנת להחיות את דבריך, אין צורך בחג. כל הנדרש הוא סיפור חסידי טוב. המשמעויות הרוחניות לא ימצאו בוורטים שנדמה כי נתלשו מהחג, ותפסו רעיון, יפה אמנם, אך לא מקושר לשאר הדינים/רעיונות. אם כל אלה קיימים בחצי שעה אחת, אין זה ראוי שלכל הפחות יהיה להם מכנה משותף? [ליצירה]
- [ליצירה] הסבר... סדנת הכתיבה של אסף במפגש צורה האחרון, הולידה את המפלצת הזו. כי זו בעצם היתה המשימה... למצוא מפלצת ולמצוא תירוץ ללמה לא הגעתי, כי אחרי הכל לא הגיעו הרבה... מקווה שזה מספיק טוב, שאו ברכה. [ליצירה]
