השולחן ערוך אחרי הסעודה
כמו לפני צום
פירות וכלי כסף מפוזרים
וקבצים על גבי קבצים
אומרים לי
שעוד חלק מן החיים
מחכה לי שאקרא לו
כרובי. רק כרובי
-
ירושלמי לכל הדעות, אוהב בעיקר, חולה רוח, ומכור לריצות קצרות בכיוון אוטובוסים . כרגע מעלה גרה (או לומד איך לביים את זה)
לקט יצירות
- ואני הייתי משוכנע שישרה מסילת הרכבת
- רגע נצח
- חידושי המר"ק- ככה לא בונים חומה
- לב פתוח (ניתוח)
- מלאך המוות בא לעיר
קשור אלי
- [ליצירה] הממ... לא ידעתי שהחלומות יוצאים מהשיער, אבל אני מניח שגם שם הם קיימים... וכמובן- מעולה! [ליצירה]
- [ליצירה] בעז, אני אוהב אותך [ליצירה]
- [ליצירה] הכל טוב חוץ מהנזגול [ליצירה]
- [ליצירה] קול עצמותי יאמר נא [ליצירה]
- [ליצירה] יש מנגינה? [ליצירה]
- [ליצירה] הסבר... זה התחיל בתגובה של ערוגה לאחד השירים שלי, ובו היא כתבה שלפעמים אני מתיר רסן ונותן למילים לשחק איתי, מה שדי נכון לעתים קרובות. כלומר: אני נותן להקשרים שבין המילים להוליך אותי ביצירה יותר מאשר דימויים חזותיים, נגיד, או רעיון מסועף שהזיתי. כאילו המילים יוצרות יחד איתי את השיר. [ליצירה]
- [ליצירה] כוונתי היא שסימליות לא שווה הרבה [ליצירה]
- [ליצירה] עוד תשוב, ברווזון קטן וכולנו נשוב יחד איתך [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא. מה שם ההצגה? טוב לראות שגם לשפן יש הילה. [ליצירה]
- [ליצירה] לא ניסיתי להיות הומוריסטי. רק ישיר. איזו מחויבות? בקיצור: לא הבנתי. [ליצירה]
