[ליצירה]
הסבר...
זה התחיל בתגובה של ערוגה לאחד השירים שלי, ובו היא כתבה שלפעמים אני מתיר רסן ונותן למילים לשחק איתי, מה שדי נכון לעתים קרובות. כלומר: אני נותן להקשרים שבין המילים להוליך אותי ביצירה יותר מאשר דימויים חזותיים, נגיד, או רעיון מסועף שהזיתי. כאילו המילים יוצרות יחד איתי את השיר.
[ליצירה]
מעולה!
איכשהו הייתי חייב לקרוא את זה ממש מהר, אולי זה המבנה, אולי התוכן אולי סתם אני עצלן.
הסוף מעולה, ולא כ"כ אופטימי. מן סוף כזה של עוקץ שתופס אותך בקרביים, על הדרך הטבעית בה העולם זז, ובה מי שיסתכל אל השמש יסתנוור, ולא 'ימצא את האור'.
מהנה.
[ליצירה]
קול עצמותי יאמר נא
(ובנוסף לכותר)
גם אני גרור אחריך בתהיה: לא זמני הוא, רק שובב. סובב מכדי לגעת, גורר ולא קופץ.
האם הקראת זאת בנשימה רעננה?
הרבה אחוה
ראובי
[ליצירה]
[ליצירה]
אדיר
אני חושב שדווקא זה שלא תרגמת את 'מזוזה', נתן לשיר משמעות דתית-עצלנית ולא סתם-עצלנית.
יש כמה טעויות כתיב, אבל למי אכפת?
הפאנץ' ליין מעולה.
[ליצירה]
הבעיה היתה כאן
הוא פשוט לא הצליח לתפוס איך האל הגדול, בורא כל הכוחות כולם, מי שמייחסים אליו את כל התכונות הנאצלות מתחבר למחוות קטנות של בני אדם (מתוך הקטע)
התפישה של אלוהים צריכה להיות מוחדרת עד לרמות הפרטים אחרת באמת אין הבדל בין טקס למשנהו.
[ליצירה]
זה כתוב טוב. (בכל המשמעויות שאפשר למצוא לזה)
מפתח: כל הנפח.
השיר עצמו נראה כאילו יוצא מנקודת מבט עצמית צרה, ולא רק בגלל הסגנון. (על אף שהוא בהחלט השראה)
תודה על ההשראה.
[ליצירה]
אני חייב לך תגובה...
כמה כיף היה לצאת למסע הזה!
העולם הפנטסטי והאגדתי אותו אתה מחווה (כמו גורם לחוות), גורם לי להרגיש צעיר שוב (לא שאני כזה זקן...)
שנזכה כולנו להצמיח את הקרן...
[ליצירה]
המ-ממ
אולי לא אבנה כאן דבר, כי אני מעדיף לרחף מעל המילים (כנראה הגיעו לי עד הנה),
אבל
כל כך זורם, כל כך כיף לשטוף מעל השיר הזה
בלי לגעת בו,
ובקצב הקליל שלו (והמעולה)
קל מאוד לדלג עליו
אבל
זה לא קל.
נקודת בונוס: *- "מידי פעמים". נפלא. משחקי מילים הם ללא הספק הדרך לזכות בלבי.