השולחן ערוך אחרי הסעודה
כמו לפני צום
פירות וכלי כסף מפוזרים
וקבצים על גבי קבצים
אומרים לי
שעוד חלק מן החיים
מחכה לי שאקרא לו
כרובי. רק כרובי
-
ירושלמי לכל הדעות, אוהב בעיקר, חולה רוח, ומכור לריצות קצרות בכיוון אוטובוסים . כרגע מעלה גרה (או לומד איך לביים את זה)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לפעמים הכיסוי הוא זה שמגלה- ולהפך. (או כך זה צריך להיות?) פרידה זה סוג של ציפור- לא? [ליצירה]
- [ליצירה] קדימה, עוד. טוב לראות פנטזיה מודרנית בצורה. מתחיל טוב... [ליצירה]
- [ליצירה] כן... וואו! זה הקטע הכי יפה שקראתי בזמן האחרון! זה גרם לי לחשוב... וללמוד... [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא. מה שם ההצגה? טוב לראות שגם לשפן יש הילה. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, ו... [ליצירה]
- [ליצירה] הרבה פוטנציאל, אבל צריך לממש אותו... [ליצירה]
- [ליצירה] צלצולי צללים זו היתה הכוונה, לא? קראת את 'סיפור המלחמה באחו' של וולטר וונגרין (או משהו כזה). זה הזכיר לי את הספר, אבל אם אני מגיב לך משהו שרק נזכרתי בו סימן שממש לא הבנתי מספיק את השיר. כנ"ל לגבי ההערה שלי על המבנה המצוין שלו. יש עוד? [ליצירה]
- [ליצירה] בעז, אני אוהב אותך [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא בוגר. איני בטוח כי השם הוא הגדרת הדבר. השם הוא התוכן, הפנים, וקשה לי לראותו כתוחם חיצוני (על אף הופעתו בעולמנו החיצוני- הגלוי-הגלותי כנרדף למוניטין). ועוד, התוהו גם הוא הגדרה- הגדרה לארץ (ראה פשט), ולא עולם חוסר ההגדרה- שם נוח לנו לשים את אלוקים. הקב"ה מופיע, ודווקא- בעולם ההגדרות. הכתיבה עצמה גם מערפלת את ההגדרה של ההגדרה עקב היותה כתיבה תחושתית, של הרגשות, ולא נסיון הגדרה. שכן זו היתה המשימה. בברכת פרוץ גדר, ראובי [ליצירה]
- [ליצירה] אין זה קטע שלמדנו יחד, אלא למדנו יחד את השיר עצמו. בתקווה שכל שיר יהיה שיר שיצריך לימוד ולא גירוי רגשי פשוט, מבחינתי השיר הזה הוא מימוש אי-מימוש הפוטנציאל. תודה בכל מקרה על התגובה וגם על השירים שלך, תמיד כיף לנסות לקרוא אותם... [ליצירה]
