[ליצירה]
מוזר הוא, שאחרי סיום הכתיבה הבטתי בשיר, והוא הזכיר לי את השירים שלך, במבנה, בתיאורים (אולי לא בנושא).
והסבר:
הים לא מבטא רק חוסר יציבות. כאחד שבהה מראש הנקרה אל פני הים כמעט כל ערב, מנסה לתפוס את כל כיווני הגלים בבת אחת, הים הוא ביטוי של ריבוי.
האדמה בשיר היא אי, ולכן חלק מהים. אולי כאן הבלבול עלול לפשות.
באופן כללי, אני לא אוהב להשתמש בדימויים כמגדירים את השיר. זה כמו המילה סימלי.
תודה על ההשקעה ועל ההבלטה!
[ליצירה]
התבגרת לי
והנה חולפת לה עוד תמימות נעורים, ישי, אתה הולך ומתבגר. תפסיק.
אבל תמשיך. טוב לשמוע. ענק לשמוע. ענק וטוב לשמוע. הענק הטוב זה טוב לשמוע.
המשך להתקדם להרמוניה שמעבר למילים, כי עם המילים אתה כבר שלם.
עכשיו אפסיק להטיף לך טיפות של געגוע, ואקשיב.
תודה.
[ליצירה]
זה כתוב טוב. (בכל המשמעויות שאפשר למצוא לזה)
מפתח: כל הנפח.
השיר עצמו נראה כאילו יוצא מנקודת מבט עצמית צרה, ולא רק בגלל הסגנון. (על אף שהוא בהחלט השראה)
תודה על ההשראה.
[ליצירה]
חן עגום (ומובן...)
כמעט תמיד יש את הבעיה. הפער בין הבנתם של הגורמים החיצוניים לבין הביטוי הפנימי שמתעטף לעתים במסכת מילים צפופה מדי.
הואיל והמילה כמעט באה למעט (כמעט תמיד), הרי שבשירך
המילים מכסות כמו הינומה- רק נותנות צבע אחר, קצת חיוור.
מה שלי היה סתום היה הנושא/המושא לשיר (חוץ ממך כמובן...), אבל אולי זה מה שמוסיף לחן העגום של השיר.