רגע נצח
בין הזמנים, בין הרגעים
כלוא כלוב נבוב ועזוב,
והכלוב ריק אין בו כלוא
והרגע נמשך לנצח.
אחר כך,
בין החרטה להקלה בקבלה
כלוא עוד נצח של דביקות,
הגוף בגופו נצמד ונמתח
וזועק מכאב הנצח.
ויש עוד
זמן קטן
בו כלום אינו כלוא
בין הרגעים לחרטה
הזמן מתפרץ לכל עבר, בכלוב
בו הנצח עצור ועזוב.
