כשהחזרת בי נשמתי בחמלה
רבה אמונתך עם עמלה
סוגר עצום בדלת נעלה
ונטשה את אדמתה
כשנטלת את ידיי בידך
עמלה, רבתה אמונתך
מחט בסוגר פתחה
ונפחה בה נשמתה
כרובי. רק כרובי
-
ירושלמי לכל הדעות, אוהב בעיקר, חולה רוח, ומכור לריצות קצרות בכיוון אוטובוסים . כרגע מעלה גרה (או לומד איך לביים את זה)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הממ... לא ידעתי שהחלומות יוצאים מהשיער, אבל אני מניח שגם שם הם קיימים... וכמובן- מעולה! [ליצירה]
- [ליצירה] לא אחרי לא אחרי, בתוך פורים, בזמן המשתה. [ליצירה]
- [ליצירה] לקרוא קצת מרחוק המשקל מסורבל אם כופים אותו על השיר. צריך לקרוא שיר קצת ממרחק, ולנוע ביחד איתו. חבל שהחרוז עמעם את הדקדוק. ('ן') אתה יכול לעשות את זה כמו שצריך, זה תלוי רק בך... [ליצירה]
- [ליצירה] הלאה הדטרמניזם! הא גופא קשיא- אם אין התחלה ואין סוף, איך תוכל להתחיל בנקודה מסוימת ולסיים בה? קין קינים הכל קין. [ליצירה]
- [ליצירה] מוזר גם לי אין מושג מה עשו שם, אבל כל זה מאחורינו- אנחנו עם הפנים קדימה... [ליצירה]
- [ליצירה] why this sorrow? wait milord do not despare, for i have a cunning plan. [ליצירה]
- [ליצירה] ניק יפה. נראה לי שהקלקול דווקא קיים מתחת הזמן, כי מעל הזמן אפשר לכלוא שירים של רגע אחד. סגנון ישיר ופתוח. אהבתי. המשיכי כך... [ליצירה]
- [ליצירה] yeh [ליצירה]
- [ליצירה] לפעמים הכיסוי הוא זה שמגלה- ולהפך. (או כך זה צריך להיות?) פרידה זה סוג של ציפור- לא? [ליצירה]
- [ליצירה] מי צריך שאלות מחץ כשיש עולם פנימי בוער?! הכל צפוי והרשות נתונה... [ליצירה]
