ורגליי עייפות
אך מלהט הריקוד, הוספתי
קום! עמוד! התייצב! כמו
אין כאב
ורגליי כופות, עלי
תשוקתי והיא מושלת בי
כח מתניי מוחץ
את ברכיי, אל הארץ
ורגליי שוטפות
בסחרור, כל צעד חורש תלמים
באדמת השש תחתי
עד בלי די
כרובי. רק כרובי
-
ירושלמי לכל הדעות, אוהב בעיקר, חולה רוח, ומכור לריצות קצרות בכיוון אוטובוסים . כרגע מעלה גרה (או לומד איך לביים את זה)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] קטוע. [ליצירה]
- [ליצירה] נוגע. [ליצירה]
- [ליצירה] נבואי משהו. אני בטוח שאחד לאחד, החזיונות (נחמה, פורענות?) אמיתיים. השיר הזכיר לי משהו, אבל אני לא זוכר מה? בעיקר הפרה עם אלף העיניים. מעניין יהיה לראות פירוש מפורט. [ליצירה]
- [ליצירה] ובכל זאת שווה. כאילו רק הרגע יוצר את השירה. והמילים נכתבות על לכלוך. זו מין קפיצה בארספואטיקה- אל החומר. שווה. לעד? כמה שטיפות וזה יורד (או שזה טוש לא מחיק...) [ליצירה]
- [ליצירה] אני אשתדל: נוגה וממלא את החלל ששיר אמור למלא. (כן, זה שיר!) אבל אני עוד רעב... [ליצירה]
- [ליצירה] כן, ו... [ליצירה]
- [ליצירה] לא אולי בטוחה שהוא שומע בכי גם בלי קול. בעיקר כשמצליחים לבטא אותו כמוך. [ליצירה]
- [ליצירה] עוד מעט... חכה עוד קצת, ואולי יהיה גם שיר על טיסה... [ליצירה]
- [ליצירה] מעמקי הגלות אני קורא, לך לגאווה מחודשת, לבחירה ומה תעשה בשנה הבאה? [ליצירה]
- [ליצירה] זה משתנה [ליצירה]
