ורגליי עייפות
אך מלהט הריקוד, הוספתי
קום! עמוד! התייצב! כמו
אין כאב
ורגליי כופות, עלי
תשוקתי והיא מושלת בי
כח מתניי מוחץ
את ברכיי, אל הארץ
ורגליי שוטפות
בסחרור, כל צעד חורש תלמים
באדמת השש תחתי
עד בלי די
כרובי. רק כרובי
-
ירושלמי לכל הדעות, אוהב בעיקר, חולה רוח, ומכור לריצות קצרות בכיוון אוטובוסים . כרגע מעלה גרה (או לומד איך לביים את זה)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה על הביקורת העניינית... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, @. אם לא תלטש איך תמצא את הרובי? [ליצירה]
- [ליצירה] זה כתוב טוב. (בכל המשמעויות שאפשר למצוא לזה) מפתח: כל הנפח. השיר עצמו נראה כאילו יוצא מנקודת מבט עצמית צרה, ולא רק בגלל הסגנון. (על אף שהוא בהחלט השראה) תודה על ההשראה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חובב אגוזים באופן כללי (הממ... קשיו...), והשיר העלה בי את התמיהה: האם את יודעת שאסור לאכול אגוזים בראש השנה כי אגוז = חטא בגימטריא? מעניין אם זה ישפוך אור או רק ירוקן חושך... המשך חג נעים ושמח. [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה! הביטוי הכי חזק הוא עוגיה מפלסטיק, כואב רק לחשוב על זה. אמנם הרעש מפריע, אבל נראה לי שהיום צריך דרכו (גם) למצוא את השיר, עם כל החרשות הכלולה בזה. משהו כמו השיר הזה. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] גדול!! אתה יודע שהכל מתחיל ב'ה', הרי כך אמר הקיפוד הדגול. הטירוף מעולה. ועכשיו לתוכן: הנונסנס הוא בזה שהגדרת את זה כנונסנס. פסיק יעשה את עבודת ה'או' בלי לשבור שום דבר. הכל נכון. המשחק היה כיף! [ליצירה]
- [ליצירה] שמת לב (!) מאחורי הצלעות? [ליצירה]
- [ליצירה] לפעמים הכיסוי הוא זה שמגלה- ולהפך. (או כך זה צריך להיות?) פרידה זה סוג של ציפור- לא? [ליצירה]
- [ליצירה] הלא. ה'לא' שובר את תחילת התיאור הראשון של ענני הזהב. [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
