אני מחכה ליום בו אודיע לך

כי תליתי אותך ברחובה של עיר.

אכרוך סביבך לולאה,

לא מחבלי האהבה

אלא מחוט שני של צער.

סביב עיני אלפף סרט שחור

בכדי שלא אצפה בהוצאתך ממחשבתי.

כשתצא ממנה במשב אויר אחרון

יזלגו עיניי יגון.

אני לא רוצה בכך,

אך אינך מותיר לי מוצא אחר.

ובינתיים אין לי אומץ

לבצע את המשימה,

אני מחכה שיבוא משהו

שידחוף אותך במקומי.

 

(תמוז תשס"ה)