אני מכיר בגמגום שלי
ונושא אותו אל, על
חשבון ארצי עלי כותרת
ושפת לא ידעתי
אשמע
כקרקור בטן רעבה
מאדמה חרושת כתרים
ודברי טעם
כרובי. רק כרובי
-
ירושלמי לכל הדעות, אוהב בעיקר, חולה רוח, ומכור לריצות קצרות בכיוון אוטובוסים . כרגע מעלה גרה (או לומד איך לביים את זה)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כרובי היקר שבכרובים! בעצם כולם כאן מגמגמים. השאלה האם ברבות השנים, מצליחים לעלות. והשאלה החשובה באמת, האם תוכל מתוך הקרקור להוציא אמת חבויה ולהעיף מילים באוויר. זה תלוי בך ובמוזה ובמאורעות שיש בחייך. אם תשאל לדעתי, אתה בכיוון הנכון, שכן השיר הזה מלא חן ויושר גדול. ללא מסכות. אהבתי. אני מכתירה לך את כתר אהבת דנדוש. לא הרבה, אבל בכל זאת, כתר... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לך דנדוש מי יתן וכל סלסולייך יעלו במעלות הגדולות של המילים כל טוב וקול כרוב [ליצירה]
- [ליצירה] מי כמוך, כרובי, יודע מה היא אדמה חרושה ודברי טעם... אהבתי את ה"שפת לא ידעתי אשמע" [ליצירה]
- [ליצירה] מה שמעות בסה"כ מהלך השראת ההשראה עלי, זה הכל. אין צורך לעשות מזה סיפור גדול. [ליצירה]
- [ליצירה] אדיר אני חושב שדווקא זה שלא תרגמת את 'מזוזה', נתן לשיר משמעות דתית-עצלנית ולא סתם-עצלנית. יש כמה טעויות כתיב, אבל למי אכפת? הפאנץ' ליין מעולה. [ליצירה]
- [ליצירה] יותר מדי!! אנא, רחם עלי! יש לי רק מוח אחד, וזוג עיניים ממושקפות שלא מסוגלים לחדור מבעד, ונותרתי גדם מעודף שכליות. [ליצירה]
- [ליצירה] קול עצמותי יאמר נא [ליצירה]
- [ליצירה] אני חובב אגוזים באופן כללי (הממ... קשיו...), והשיר העלה בי את התמיהה: האם את יודעת שאסור לאכול אגוזים בראש השנה כי אגוז = חטא בגימטריא? מעניין אם זה ישפוך אור או רק ירוקן חושך... המשך חג נעים ושמח. [ליצירה]
- [ליצירה] כן... גם לי יש האנג-אובר חנוכה, מכל השמן והסופגניה. לו יכולתי להיות לה לאדון [ליצירה]
- [ליצירה] נסיון יפה [ליצירה]
- [ליצירה] השיר הזה לא צריך קצב. הוא נכתב בתוך גן ענקי, בעוד אני מאוד רגוע, ולא מתוך סערת רגשות המבקשת להתפרץ. תודה, אחיין. לא צריך להיות ביבשת רחוקה כדי לדמיין... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה על הביקורת העניינית... [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא בוגר. איני בטוח כי השם הוא הגדרת הדבר. השם הוא התוכן, הפנים, וקשה לי לראותו כתוחם חיצוני (על אף הופעתו בעולמנו החיצוני- הגלוי-הגלותי כנרדף למוניטין). ועוד, התוהו גם הוא הגדרה- הגדרה לארץ (ראה פשט), ולא עולם חוסר ההגדרה- שם נוח לנו לשים את אלוקים. הקב"ה מופיע, ודווקא- בעולם ההגדרות. הכתיבה עצמה גם מערפלת את ההגדרה של ההגדרה עקב היותה כתיבה תחושתית, של הרגשות, ולא נסיון הגדרה. שכן זו היתה המשימה. בברכת פרוץ גדר, ראובי [ליצירה]
תגובות