[ליצירה]
הגשם מנגן על כולנו, מה? ניגוניו נעימים...
סיום מצויין, אך מעט תלוש. יכול להיות שהיה שם משהו לפני כן?
אהבתי את "עציר". מעולם לא שמעתי את המילה... ההתאמה בין הבית הראשון והשני מושלמת. צל"ש.
הבכי שלך מעורר.
תודה!
[ליצירה]
אנ'לא מבין את הצחוק ששזור לאורך הסיפור. הוא לא מפלצתי או מחריד סתם צחוק שלא במקום.
רק בקריאה שנייה פתאום הבנתי. קצת בכולופן להתחיל ככה. "קשה להבין ולקבל אותך ככה, ילדה. :
ה"צחקתי" הראשון מתקבל על דעתי רק אם הוא בתמימות מה שאין כאן בהלך המחשבות של הצוחקת."
[ליצירה]
לא מדוייק שיש בזה כל מה שסיפור צריך.
אומנם זה נחמד ומעניין וקטע טוב למחשבה
אך, לטעמי, זה קצר מדי ולא רואים בסיפור עצמו מספיק התמודדות והתפתחות. אומנם ביחס ליצירות אחרות זה אמין ועוד תכונות טובות, את היצירה נמדוד
לפי מה שהיא. ושוב פעם, לטעמי, זה לא מספק.
ידידיה, המלצה שלי, תמשיך את זה (מהאמצע מההתחלה או מהסוף..) תחשוב עוד, תנסה מדי פעם לחלום את זה, יש לך את זה, אל תוותר!
[ליצירה]
לא מסכים, להיפך! לדעתי, כל יכולת היצירה נובעת מיכולתו של אדם להסתכל על עצמו מהצד.. מי שמסוגל להסתכל מהצד מסוגל לכתוב גם עד כדי התמזגות והזדהות ברמה גבוהה.
[ליצירה]
זה שיר שעושה טוב בעיקר למי שמוכן לדלות ממנו את הרעיון, כי בקריאה מהירה ופשטנית תאורי הטבע מטופשים והמשאלה בסוף תמוהה.
כמו כל שיריי הטבע והזמנים של הדס גם שיר זה מבטא תהליך נפשי. וכמה זה נכון כי כל כך אנחנו מושפעים מהסביבה ובמיוחד מהטבע.
אולי גשם?
אין ברירה אלא להבין שהכמהה לגשם היא לא לגשם שחשבנו עליו במחשבה ראשונה. כי עובדה ש"אלף טיפות" כבר מופיעות בבית הראשון. אני חושב שזו מן תפילה שאולי הטבע יצליח לחולל בנו את פעולתו. גשם כסימן ברכה ושפע אחרי הסערות הברקים בנפש שלנו. גשם אחדותי בניגוד לאלף טיפות פרודות ובהולות. זו תקווה למנוחה ושלווה. זה גם הכרה שלכוחות הנפש הגועשים יש גם צד שני דומה מאוד, אידיאלי שלשם הסערה מכוונת.
"והריקותי לכם ברכה עד בלי די"