[ליצירה]
הגשם מנגן על כולנו, מה? ניגוניו נעימים...
סיום מצויין, אך מעט תלוש. יכול להיות שהיה שם משהו לפני כן?
אהבתי את "עציר". מעולם לא שמעתי את המילה... ההתאמה בין הבית הראשון והשני מושלמת. צל"ש.
הבכי שלך מעורר.
תודה!
[ליצירה]
בעצב אכן אין קדושה- מה שכתוב כתוב. אך מנגד ישנו פסוק מפורש וקדוש מתהילים ברוח הקודש: (נו-ו) "כל היום דברי יעצבו" אומר בפירוש דוד המלך. אני חשבתי שמשמעות הדבר היא שעצם זה שהוא מביע זאת בדבריו זה התיקון לעצב. (וחדירתו לעולם הקדושה. (?)אין קדושה בעצב, אך הקדושה יכולה להיות אולי רוויה עצבות. צריך עיון.)
אפילו דוד המלך כתב עצבות.
[ליצירה]
נראה לי שהוא ניסה לחזור לאיזה "משהו" ששכחנו מרוב שהפכנו למתוחכמים וסופר ערכיים. הוא אומר בדיוק "זאת אהבה"
הוא לא אמר שרק זו אהבה, אבל אולי בלי זה אין אהבה, וממילא יוצא שזו-זו אהבה.
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
חזק מאוד. מאוד מאוד. ושוב אני שואל את השאלה הניצחית - בבית השני, זה שיר או סיפור? רק סדר השורות הופך את זה לשיר? ומצד שני מאוד נהנתי
לקרוא את זה כך.
[ליצירה]
" צריך ליזהר מי"ז בתמוז עד ט' באב שלא לילך יחידי מד' שעות עד ט' שעות משום שבהם קטב מררי שולט..."
רש"י: כמרירי יום: שדים המושלים בצהרים כמו קטב
מררי והוא שנאמר " ומקטב ישוד צהרים"
גורי לך ילדה... "החיפזון מן השטן" ומבול הרגשות שמערבל אותך וחותר לשלווה עלול בצהרי יום חם ומטריף להפוך לשד קטן וחסר מנוח שמוביל את כל הפוטניאל העצום לאבדון.
[ליצירה]
אמת
החרוזים דורשים... אבל מה אני מדבר. כל-כך נהנתי- חזק ביותר במיוחד 'הליליות- ביחד' אתה הנצחת בשיר הזה רגעים היסטוריים נדירים: משל איש אצ"ל כתב שיר.. אני מדפיס אותו לזכרון: חולצה קרוע, דוקרן.. ושיר!
[ליצירה]
על החלק הראשון.
האנשים שבאים כדי שילד יבקש עבורם כנראה אינם מודעים למאמצי העל והסערה המתחוללת בתוכו. שתפילתו היא עשויה ממנו ממש. (נו, ילד, היית צריך לבקש דינר כנהוג) בכל זאת התפילה לא עשויה ממנו לגמרי, לבד.
יש כאן עם הילד את האל, והם כשני אוהבים שקורעים אותם זה מזה בכוח בעוד הם נאחזים במה שאפשר; בצעקות לחדור את הסערה ובעצים שמחברים בין שמים לארץ.
אם ב וְהָיְתָה תְּפִלָּתִי אֲנִי וֵאלֹהַי היה זה תיאור של התפילה בלבד שהיא שְׁנֵי צְלָלִים צוֹעֲקִים הרי בסופו מתברר שהוא והתפילה חד הם, ואת מחירה עליו לשלם. אמנם ישנה תשורת וְהָיִיתִי אֲנִי עָשׂוּי, אך מה רב המחיר קְרָאִים קְרָאִים לַשָּׁמַיִם.
רפרפתי על ההמשך ועשה עלי רושם שהקשר עם האל הולך ומתרחק. בכל אופן משתנה. בכל מקרה מורכב ודורש עיון.
נ.ב בחלק ה' : אַךְ אֶת הַכֵּלִים השְּׁבוּרִים שֶׁאֲנַחְנוּ מִי יְרַפֵּא. השאלה נזרקה לחלל.. ברשותך, לעניות דעתי, כל עוד נתייחס אל עצמנו כאל כלים נשאר שבורים.
העט שלי מנסה לחכות "עצים תשושים" והדיו מזיע ממנו מרוב מאמץ ותענוג.
תודה לך,
בעז
[ליצירה]
משהו משהו.
ורק בשביל הצלילים גם בלי לנסות להבין, הצבע, הברק, המשחק,
איזה כיף!
ואפשר לוותר בקלות על חושי המחשבה, שלא אהבו לרגע (מסיבה הידועה רק להם) את המשפט הפותח, למשל.
ולקרוא שוב ומתוך המילים עצמם ללכת לאן שהן מובילות, כמובן.
ואם לסכם את השיר פשוט בשתי מילים: "חצוף ונכסף--"