[ליצירה]
הגשם מנגן על כולנו, מה? ניגוניו נעימים...
סיום מצויין, אך מעט תלוש. יכול להיות שהיה שם משהו לפני כן?
אהבתי את "עציר". מעולם לא שמעתי את המילה... ההתאמה בין הבית הראשון והשני מושלמת. צל"ש.
הבכי שלך מעורר.
תודה!
[ליצירה]
התורה היא תורת חיים והבחירה בין חטא למצווה היא בין משהו טעים מאוד ומגרה שבא במאמץ, למשהו טעים אחר שיש בו עוצמה ואינסטינגט של חיה. התודעה של 'הראש הישראלי' חודרת גם למערכות של הגויים וניזונה מהם . לישראלי יש גם גוף שלם, אבל מעט פחות עוצמתי ובא בקלות כמו של הגויי. היהודי יעבור מחסומים כדי לשדרג את המערכת החושית שלו לרמה גדולה וגבוהה אפילו משל הגויי, רק בצורה פושרת יחסית. בסופו של דבר מדובר בעולם אחד. אז- שניהיה לראש ולא לזנב.
באופן כללי:
אני פשוט מנסה להחדיר 'תודעה ' של חושים ביהדות.
[ליצירה]
בקרוב בפורום...
לומר לך משהו - כתיבה על דברים כאלו לדעתי, פוגעת לא צנוע וחצופה. כיום התרגלנו לקדש את התועבות וכל גס רוח הופך לאומן. עלינו לדחות כתיבה כזו שפוגעת בקדושת המילים ומבדילה בין גסות המון מחורבנת( לפי הפרוש הלא המוני ) לבין רגש וגוון דק ואומנותי. בקרוב ב"ה אפתח על כך דיון בפורום...
[ליצירה]
שיר על גאולה, על עולם אחר שעוד אינו קיים.
הבניתי כך: כל הערכים העליונים שבין הדוד ורעיתו שבגלותנו פרחו למימד המיסטי הלא נגיש לנו, חזרו להתגלות בגוף עצמו דרך החושים; אבל כבבית שלישי מהמקום הכי נמוך.
[ליצירה]
משהו משהו.
ורק בשביל הצלילים גם בלי לנסות להבין, הצבע, הברק, המשחק,
איזה כיף!
ואפשר לוותר בקלות על חושי המחשבה, שלא אהבו לרגע (מסיבה הידועה רק להם) את המשפט הפותח, למשל.
ולקרוא שוב ומתוך המילים עצמם ללכת לאן שהן מובילות, כמובן.
ואם לסכם את השיר פשוט בשתי מילים: "חצוף ונכסף--"