[ליצירה]
הגשם מנגן על כולנו, מה? ניגוניו נעימים...
סיום מצויין, אך מעט תלוש. יכול להיות שהיה שם משהו לפני כן?
אהבתי את "עציר". מעולם לא שמעתי את המילה... ההתאמה בין הבית הראשון והשני מושלמת. צל"ש.
הבכי שלך מעורר.
תודה!
[ליצירה]
1.)
אני פשוט משתגע
זה היום ונורא לא נסלח
בלבבי השביר חיש פוגע
שירשור שמזמן לא קלח.
2.)
אני פשוט לא מבין
היכן הם ערכי תרבות יון הדגולים?
איכה התאטרון נזנח ויחשב פיגולים?
איה!
הבריאות שבאתלטיקה
היופי שבאסתטיקה
הגאונות שבמתמטיקה...
ובמקום כל אלה אבוי
שירשור-מטופש-מתמשך-ללא-סוף אבוי
3.) סיכום ללא עת
נר רביעי רבותיי
ואני מזדעק- עד מתי
פטפוטי הסרק בלי ירק
הבלים פחותים מחרק.
אפשר עוד לחשוב שבלי מרב
העולם כולו ישמם ויחרב,
על כן-
אני קורא בזאת לחצוף
שהסיט ומסיט פה מדיח
לחזור בו מהר ולזכור דומיה
אצעק לו, קולך צפרדעים,
ומימיך שותתים מתוך המימיה,
אם איתי אתה תמים דעים
הנה מה טוב ומה נעים!
ואם זדוני מזימות לבבך יאמרו
"אשרשר עד בלי די עד אין קץ"
לא אני הוא שאצא כנגדך עוד חוצץ
יבוא דברך עליך ואת ראשך האדום יפוצץ!
[ליצירה]
חזק מאוד. מאוד מאוד. ושוב אני שואל את השאלה הניצחית - בבית השני, זה שיר או סיפור? רק סדר השורות הופך את זה לשיר? ומצד שני מאוד נהנתי
לקרוא את זה כך.
[ליצירה]
לא הבנתי. ונחמד לנסות לכתוב כמו פעם, אבל אני מקווה שאתה כותב גם טבעי וחופשי יותר כמו היום
[ליצירה]
[ליצירה]
מצחיק
שופע הומור. שורות שאותי:
"אצא לעת ערב לצוד כוכבים"
"אנצרנו בכלוב, בנבכי נשמתי"
"אטפח אותו, אתלה לו גם שלט"
ובמיוחד שתי שורות אחרונות:
"אוכל לגנוב לי, כתחליף לאור
נורת חשמל או איזה גפרור" - אירוניה חביבה ומצחיקה!
באופן כללי אנשים אוהבים צניות חיובית, אירוניה,
הרגשת כל יכול, שליט הטבע במיוחד, פשעיי קומדיה,
כמה גווני אור מנצנץ, מעט מנכוליה, אחווה והשלמה..
אלו היסודות של דברים חביבים ואהובים, ואותם מצאתי כאן.