[ליצירה]
הגשם מנגן על כולנו, מה? ניגוניו נעימים...
סיום מצויין, אך מעט תלוש. יכול להיות שהיה שם משהו לפני כן?
אהבתי את "עציר". מעולם לא שמעתי את המילה... ההתאמה בין הבית הראשון והשני מושלמת. צל"ש.
הבכי שלך מעורר.
תודה!
[ליצירה]
זה שיר שעושה טוב בעיקר למי שמוכן לדלות ממנו את הרעיון, כי בקריאה מהירה ופשטנית תאורי הטבע מטופשים והמשאלה בסוף תמוהה.
כמו כל שיריי הטבע והזמנים של הדס גם שיר זה מבטא תהליך נפשי. וכמה זה נכון כי כל כך אנחנו מושפעים מהסביבה ובמיוחד מהטבע.
אולי גשם?
אין ברירה אלא להבין שהכמהה לגשם היא לא לגשם שחשבנו עליו במחשבה ראשונה. כי עובדה ש"אלף טיפות" כבר מופיעות בבית הראשון. אני חושב שזו מן תפילה שאולי הטבע יצליח לחולל בנו את פעולתו. גשם כסימן ברכה ושפע אחרי הסערות הברקים בנפש שלנו. גשם אחדותי בניגוד לאלף טיפות פרודות ובהולות. זו תקווה למנוחה ושלווה. זה גם הכרה שלכוחות הנפש הגועשים יש גם צד שני דומה מאוד, אידיאלי שלשם הסערה מכוונת.
"והריקותי לכם ברכה עד בלי די"
[ליצירה]
טעות נעימה
אהבתי את רגישותך למילים ואת התאורים העדינים.
כאותה חסידה שקיימת רק באגדות, כך 'אותם רגעים' יחלפו יעלמו. כן לפעמים נדמה שנולדנו בטעות, שהכל לא-צריך-להיות-כך. כמה טוב לך שלמרות הטעות, בענייך היא; 'טעות נעימה'.
[ליצירה]
זה התחיל בצורה משעשעת ונחמדה (למי שאוהב ציניות), ובהמשך נמאס לגמרי והפך להיות מלא יתר על המידה בפרטים. הרגשה שהכותב חוסר על עצמו ומיגע את הקורא לחינם עד שהחיוך מתחיל להימחות מהפנים. עשה עלי רושם של ילדותיות וטיפלות.
[ליצירה]
תפילה גדולה, אך אני לא מוצא אותה שונה בהרבה מהתפילה הרגילה... טוב, לפחות לא מהתפילות שלי.
יש משהו מייאש בתפילה הזו שאבודה מראש. פתחת אותה ב"יהי רצון" והסיום נושא את שם השם על שפתיו. והרי זה היפך ממה שהתפילה אומרת.
כי יש שלב שבו הזכרת הקב"ה בשמותיו.. "אבא אני אוהב אותך" וכדו' צריכה להעיק לא בגלל הריקנות, אלא דוקא משום שאין עוד צורך בהם.
[ליצירה]
הכותרת אומרת "את" אבל השיר כולו זועק "אני".
רק בשורה האחרונה הכותב כאילו נזכר בה ומוסיף (כי ככה צריך) "ואיתך".
אני יודע שזה קשה, אבל מה דעתך פשוט לקבל את זה שהקשר נגמר? זהו. תזקוף ראש ותן לזמן לרפא את הפצעים.
[ליצירה]
מעט מבולבל
אוי לא תמי, זה לא נכון ואני מוכן לשים אל כך כסף! הוא כן שונה. איך אני יודע? כי אין אחד שדומה לשני, אין!
כל אחד הוא פלטנה אחרת.
קצת התקשתי אם השורות המקבילות.. הקשר בינהן.
לא הבנתי- את מצטערת שהתאכזבת? או מאוכזבת
שלא התרצת? או מה???
לדעתי עדיף שלא תכתבי בחרוזים אם הם לא מדויקים.
גם השירה שלך היא שונה מיוחדת ולא מאכזבת.
[ליצירה]
שיר על גאולה, על עולם אחר שעוד אינו קיים.
הבניתי כך: כל הערכים העליונים שבין הדוד ורעיתו שבגלותנו פרחו למימד המיסטי הלא נגיש לנו, חזרו להתגלות בגוף עצמו דרך החושים; אבל כבבית שלישי מהמקום הכי נמוך.