[ליצירה]
וואי, איך התגעגעתי לשירים..(ולצורה בכללי..)
החרוזים בכוונה מחולקים בצורה כזאת?
"רוח ערב שקטה מלטפת פנים
אוספת. מלקטת את כל השברים
ונועלת היטב בתוך קופסת הלב"
אהבתי.
[ליצירה]
לא הייתי פה מזמן
ובאופן אבסורדי אני מוכרחה לומר שהיה נעים לחזור לפה עם "סיפתח" כזה:-)
מאד יפה, ונוגע. כמו שרק אתה יודע!
כל פעם מחדש אני מגלה ומופתעת {ומוחמאת} מכך שאנו, כנראה, כותבים מאותו מקום {רק שאתה מבטא את זה באופן מוצלח הרבה יותר, יש לך המון כשרון ביחס אלי!}.
רק תזכור, הלב נפתח כשאתה בוחר בכך!
רק שמחה משה יקר!
שתמיד יהיה טוב, ורק כך!
[ליצירה]
אכן, לצערנו היו גם כאלה בחורף.
נזכרת במלחמת המפרץ הראשונה, אמצע ינואר, גשם,
נופלים טילים ראשונים עלינו. כשיצאנו החוצה לאחר הראשון, הגשם שהחל לרדת בטפטוף נדמה היה כאילו
אותו חומר מסוכן התפזר באוויר מהטיל שהתפוצץ לא רחוק מאתנו.
בררררררררר.
[ליצירה]
נצח יקר!
תחושה כל כך מוכרת...
יש תקופות של יובש ויש תקופות פוריות, ככה זה אצל יוצר.
גרמת לי להזדהות עם השיר הזה, יש פעמים שאני גם מרגישה בלומה, דף אחר דף נזרק ולא יוצא דבר...
שנה טובה ומתוקה!
מוריה.
[ליצירה]
זה תיאור יפה ונכון. כי בשעה של כאב גדול כמו למשל בשדה קרב- הפרחים הם לגמרי איזוטריים, וקשה להאחז בהם ולשמוח. קשה להנות מדברים יפים כשמאוד כואב בפנים. ואז בא תהליך, עובר זמן, עוברים מים בנחל, ואפשר שוב להנות מכל מה שיש מסביב.
אבל למה שיר על כאב עכשיו פתאום? קרה משהו ח"ו?
[ליצירה]
אמילי יקירתי. דבר ראשון תודה על תגובתך,
תמיד כיף לי לקבל מימך הארות והערות. דבר שני
נראה לי שלא שמת לב, זה אינו שיר אהבה רגיל,
זהו שיר "אהבה" לשקיעה...
[ליצירה]
תודה רבה לך ניצן!!!
עזרת לי והחכמת אותי מאוד...
אבל כמו שאיציק אמר שם.
אני לא ניסיתי לגנוב יצירה
רק ניסיתי להשתמש באותה שורה כמחווה
לנתן אלתרמן שאני כ"כ אוהב את שיריו.
[ליצירה]
"לפעמים הכאב כ"כ חד שגם אחרי שהכאב נעלם
נשארת צלקת קטנה למזכרת לטוב ולרע."
שתדעי להתקדם הלאה ולא לעצור...
כי רק שתהי שם, הכאב יעלם לגמרי ואפילו
צלקת לא תשאר...
[ליצירה]
תודה רבה לך לגוד, אח יקר... כולי תקוה שזו היא הגרסה הסופית והאחרונה של השיר. כי בעיניי עכשיו הוא מושלם... ואני לא מבין למה כולם משבחים אותי שאני מסכים לקבל ביקורת. הרי זה טבעי שאדם שואף רק להשתפר ולהתקדם הלאה, לא? וחוץ מזה שגם כבר כתבתי את זה בכותרת שלי שאשמח לקבל כל הארה והערה... בכל מקרה הרבה תודה!
[ליצירה]
הזכיר לי את השיר של אהוד מנור ז"ל:
"אין לי ארץ אחרת גם אם אדמתי
בוערת... לא אשתוק כי ארצי שינתה
את פניה, לא אותר לה ואזכיר לה
ואשיר כאן באוזניה עד שתפקח את
עיניה..."
בעז"ה במהרבה בימינו יהיה טוב והארץ
תפקח את עיניה וכולנו נפקח את עינינו
ונאהב כל אחד בעם ישראל בלב שלם...