את קורבנות נפשי בחרתי להקריב.
למען כי אדע,
למען הנחת הספק בצד,
למען השתיקה.
שוב,
כמו צריכה אישור אנושי,
מחכה למוצא פיו.
חוסמת עצמי מלהיות אני,
תוחבת ראשי בין קסמי חלומי.
משתוקקת לגעת במשהו אין סופי,
אפופת רצונות.
האין, רק רציתי פיסת אמת,
לבטוח בעיניים המביטות בי.
לצלול לתוכן
ולתת להן להוליך אותי.
אבל שוב,
הקרבתי.
תגובות