[ליצירה]
הממ, כן. הכחול המרתך הוא לא ממש של בדידות ותעופה, לא בשיר שלי על כל פנים. אולי בשיר ש*אתה* כתבת לך כשקראת את זה.
צריך להכיר אותה כדי להבין, איך קור חיצוני יכול לעטוף חום פנימי. אש כחולה היא באמת הרבה יותר חמה מאש אדומה.
רק פחות מפנקת...
[ליצירה]
כל משחרי ימצאוני
ופרפרייך,עוד ישובו בגלגולם החדש,
ולהט האהבה עוד יוצת בחדרי ליבך,אשר שותת הוא
וכואב ,מהפלאת השומרים בו ,שוב ושוב...
ומבטיחך אני שכל משחרי ימצאוני,
ורק אלה אשר סבלנותם ואהבתם עמדה להם, רק הם יכנסו ויחסו בצל טירתי, והשומרים להם כאחים ואוהבים...
אהבתי עד מאוד... כנפי שחר.
[ליצירה]
... ובבית הראשון יש "ברית קדושה"? - יש כאן גילוי, התלהבות,שפע, תשוקה, סחרור, אבל לא ראיתי כאן שום ברית. בכלל, זה לא תיאור של קשר שנרקם. בברית צריכים להיות שני צדדים, וכאן יש צד אחד - הצד של הדובר. הזמורות "משתחוות לפניו", שוטחות לפניו את יבולן, מתרפסות לגמרי, נותנות לו לרמוס בכובד נעליו את אשכולותיהן. אני לגמרי לא אופתע אם כך השועל מהשיר השני רואה את הגפן כשהוא שם. כלומר, באגוצנטריות של מי שבטוח שכל הכרם לא נברא אלא בשבילו
[ליצירה]
חמוד. גם כתוב נחמד. ו-זה בסדר. יש הרבה מסלולים. כשיהיה לך משהו ששווה לך בשבילו לקום - זה יקרה בלי צורך להכריח את עצמך. ככה נראה לי. צריך אומץ לשאול את עצמך מה אתה רוצה לעשות ולא ללכת במסלול שאחרים בחרו בשבילך. ואצל חלק -מ זה לא מצריך אומץ אלא זה פשוט האנשים שהם: *לא מסוגלים* לעשות דברים שאין להם הנעה עצמית לעשות אותם. אז אתה כנראה מהסוג הזה.