[ליצירה]
הממ, כן. הכחול המרתך הוא לא ממש של בדידות ותעופה, לא בשיר שלי על כל פנים. אולי בשיר ש*אתה* כתבת לך כשקראת את זה.
צריך להכיר אותה כדי להבין, איך קור חיצוני יכול לעטוף חום פנימי. אש כחולה היא באמת הרבה יותר חמה מאש אדומה.
רק פחות מפנקת...
[ליצירה]
כל משחרי ימצאוני
ופרפרייך,עוד ישובו בגלגולם החדש,
ולהט האהבה עוד יוצת בחדרי ליבך,אשר שותת הוא
וכואב ,מהפלאת השומרים בו ,שוב ושוב...
ומבטיחך אני שכל משחרי ימצאוני,
ורק אלה אשר סבלנותם ואהבתם עמדה להם, רק הם יכנסו ויחסו בצל טירתי, והשומרים להם כאחים ואוהבים...
אהבתי עד מאוד... כנפי שחר.
[ליצירה]
עצוב וכואב. ועם זאת מעורר תהיות על דמותה של האם. למה בחלום היא תראה פסיבית? ומה זה אומר על האדם שהיתה? (אני לא יודעת אם זה חוסר רגישות, אם כן אז סליחה)
[ליצירה]
יפה! יש לך יכולת מופלאה לתאר מצבים ורגשות בצורה כל כך מדוייקת!
(אבל בקשר לתוכן - קצת מסוכן להשתוקק לאביר. הגבר הממוצע הוא לא ממש כזה, את יודעת..)
[ליצירה]
אני לא יודעת אם הבנתי או לא, אבל האוירה שיצרת בהחלט נוגה ונוגעת.
אבל יש כאן דברים קצת לא מובנים, שכנראה לקוחים מעולם אסוציאציות מאוד פרטי שלך (חיפוש הזהב למשל?)
ולנשמת: ברור לחלוטין שהמספר הוא מלאך המוות - הוא אפילו מצוייר בהתאם לדגם הנוצרי: עם קלשון וזה.
[ליצירה]
זה סיפור חמוד במובן הקליל והשטותניקי של המילה.
כלנית, מדרש רבה מאיר את בריאת העולם באור שונה. או דומה. או כלשהו. פרקי דרבי אליעזר מאיר וכו'. סיפור מבסוג הזה לא מאיר שום דבר בשום אור, OK? (די כבר עם הנסיון לניסוחים "מתוחכמים" בתגובות)