נאבק על נפשו עם נפשו,
כל עוד נפשו בו
וכשראיתם אותו שותת דם
בטח חשבתם
שזאת אחת היצירות הבכלל-לא-רעות
שקראתם
בזמן האחרון
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שנת חורף... זה עניין של תקופות. אם לא היה לנו את הלילה לשינה, איך היינו יוצרים ביום? תנוחי, זה בסדר... יו"נ [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכם! [ליצירה]
- [ליצירה] תגיד, אוסם משלמים לך על זה? לא, באמת, זאת יכולה להיות דרך מעולה לפרסומת סמויה. הרבה יותר מוצלח מפופ-אפס! בקרוב: "הבלדה לפמפרס". אפשר גם:"את לי דני את לי מילקי" או "שעות נוגות של בין-גרביים: יודפת". (אתם מוזמנים להמשיך) [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את התיאור. את מוסרת את הפליאה והגילוי בצורה יפה ואותנטית [ליצירה]
- [ליצירה] זה סיפור חמוד במובן הקליל והשטותניקי של המילה. כלנית, מדרש רבה מאיר את בריאת העולם באור שונה. או דומה. או כלשהו. פרקי דרבי אליעזר מאיר וכו'. סיפור מבסוג הזה לא מאיר שום דבר בשום אור, OK? (די כבר עם הנסיון לניסוחים "מתוחכמים" בתגובות) [ליצירה]
- [ליצירה] הגהה דחופה - 770!!! (לא 707!!!) אז מה, זכית להכיר את הרבי פנים אל פנים? אני בהחלט מקנאת בך. אני בין אלה שלא זכו... שתי הערות: לגבי המבנה - תקצר קצת (הרבה). אם אתה רוצה שאנשים יקראו, זאת אומרת. אם תשים לב, יש ביטויים רבים שחוזרים על עצמם, ויותר מפעם אחת... ולגבי התוכן - הרבי לא "עזב", לא אותך ולא אף אחד. ככתוב בזוהר הקדוש, שצדיק אחרי פטירתו "אשתכח בכולהו עלמין יתיר מבחיוהי" - נמצא בכל העולמות (כולל העוה"ז הגשמי), נמצא במובן של מלווה, משפיע וכו' - יותר מבחייו. בגלל זה יום ההילולא של צדיק הוא יום של שמחה. ואתה עדיין יכול לקבל הדרכה וכו' דרך ה"אגרות קודש". ולהתקשר לרבי ע"י לימוד שיחותיו הקדושות, קיום הוראותיו והליכה בדרכיו. אף אחד לא "עזב"!!! [ליצירה]
- [ליצירה] רוצה להפנות לשיר הנשכח הזה, שהוא שיר מדהים בעיני.השינוי המקורי הזה בנקודת המבט - מה אמיתי ומה לא. מי אמר שהמציאות החיצונית אמיתית יותר מהפנימית? ואולי החלום מבטא משהו "אמיתי" יותר, שלא מצליח להתבטא במציאות של "עולם השקר" הזה? [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. רגיש ויפה, ומאוד עדין. רק..אפשר כמה הערות? א. איכשהו הדמות הנסיכית, הקסומה הזאת, לא כל כך מסתדרת לי עם "ד' 4" ותאורי בית-ספר. לא היה עדיף להשאיר אותה חסרת גיל וסביבה מוגדרים? הרי היא בעצם כ"כ על-זמנית ועל-גילית, הדמות הזאת. ב. חוץ מזה, לפעמים הפריעה לי קצת המליציות של השפה, נגיד - העדר מילת היחס "את" (כמו ב-"אך יותר מכל אזכור עיניה"), או מילים כמו "שוקטה" או "פסקה לבוא"(לביה"ס) במקום "הפסיקה" וכאלה. אולי זו שאלה של טעם, אבל לי זה נראה קצת מלאכותי. נראה לי שאיפושהו צריך למצוא את האיזון הזה - עד איזה גבול השפה הגבוהה-יותר מיפה, ומאיזה גבול זה כבר מלאכותי. (אני יודעת שזה קשה...) [ליצירה]
- [ליצירה] צחוקים! אני מחזיקה עפרון בדרך מאוד דומה! וכולם כל הזמן מעירים לי על זה! לא קלטתי את זה בכיתה א', מסתבר... לגבי הציור - היה יותר יפה עם היה מלא יותר. הצללה וזה. וגם - המפרק שמעל האצבע שנקראת "אצבע" בולט מדי, לדעתי. [ליצירה]
- [ליצירה] תמונה עצובה כו, עצוב. השיר מצייר את התמונה היטב.הפסיחות בסוף מדגישות את התחושות המרכזיות: הניכור, הטכנולגיזציה. האירוניה שבמילה "חסד"... [ליצירה]
תגובות