[ליצירה]
הדס, זה ממש מזכיר את היצירה האחרונה שלך (קרבן). בעצם, זה ממש אותו עניין. הכתיבה עצמתית ודרמטית, אבל לא הצלחתי להבין -
מניין הערגה הזאת לדרקונים ומפלצות, לקרבנות אדם,לבערות ולאכזריות?
אם זה מה שמכיל אותו עולם שאבד לנו, טוב שאבד. עדיף על פניו עולם דל ואפור, שמרצד מעל מסכי מחשבים. אם פנטסיה היא מקום משכנו של הבעל, עדיף שיכלה אותה הלא-כלום...
לא?
[ליצירה]
ואולי דווקא יש פה אמירה - אולי על איך שאדם יכול להיות שבוי בדימוי שהוא ברא לעצמו, ולהכנע לו, ולפגוע בעצמו ובאחרים, גם כשהוא רואה איך אפשר אחרת...
תגובות