תגובה.
חצי תגובה.
מקף חטוף ודי.
- נו חבר´ה, מה כבר ביקשתי?!
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה נורא חמוד מצידך, שתדעי. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, אי אפשר שלא להגיב... זה מבוסס על שורה משיר של יהודית רביץ נכון? חמוד... =) [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד, וא-ל תדאגי בסוף זה יגיע..:) [ליצירה]
- [ליצירה] קשה לבד. תחושה מוכרת שהיטבת לבטא. קבלי חיבוק [ליצירה]
- [ליצירה] בע"ה זה יגיע (: [ליצירה]
- [ליצירה] יהודית רביץ? יהודית רביץ? יהודית רביץ? איזו בורות!!!! ר-ח-ל-! לא היית בתיכון? אני לא מצפה שכל אחד יכיר את כל מילות השירים עלי אדמות, אבל רחל זה קצת בסיסי, בסדר? יהודית רביץ.... [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה, מרב עצבים שכחתי: כנפי שחר: זה מתוק ומקסים ואין ספק שזה מתכתב עם רחל. מעולה! ואני גם מסכימה שצריכים יותר לטרוח ולהגיב, בעיקר על יצירות של יוצרים שאתה לא מכיר או חדשים. חבל שכאן הכל (כמעט) נשאר בביצה מסוימת. כל הכבוד על הרמת הכפפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אלוהים! אוי לה לאותה בושה... מעניין מתי כתבתי את התגובה המבישה הזו. אני! אני שכה אוהב את רחל! אני! שמנהל קמפיין נזעם וחתרני הקורא לשינוי מטבע הלשון "השיר של יהודית רביץ" לכדי: "השיר שיהודית רביץ שרה ששכחתי מי כתב" (במקרה הפחות טוב) או "השיר של רחל שיהודית רביץ שרה" (במקרה הטוב). ולאו דווקא יהודית רביץ כמובן, אלא כל זמר/ת שהוא. אכן, נפלתי חזק. תודה דנדוש :) [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! אוהבת ומזדהה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה סיפור אמיתי? [ליצירה]
- [ליצירה] צודקת, תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] חזק ממש! (אתה לא יכול לשאת בנטל האשמה, לא יכול ליסוג ולהתנצל - הפגיעה גדולה מידי, אז אתה רק ממשיך ומכה, וזועם כביכול על הנפגע...) [ליצירה]
- [ליצירה] אתה בטוח שהשיר הזה בכלל ראוי לתרגום (או לקריאה בכלל)? [ליצירה]
- [ליצירה] תשובה לסומסום: אנשים אוהבים לדבר על אומנות כאילו יש לה מקדש משלה באולימפוס של החיים. לא נכון! האומנות היא חלק מהשיח שלנו עם עצמנו, ולכן היא צריכה להיות מבוקרת לפי הקריטריון של - אילו דברים רצוי שנכלול בשיח הזה כי הם מחזקים אותנו, ואלו לא. להתמודד עם רגשות של אובדן ופרידה לגבי חבל ארץ שכרגע נאבקים עליו, זה מחזק מגמה של עזיבת המאבק וזורע זרעים של יאוש. במלחמה לא נתנו ל"ירא ורך הלבב" לצאת, כי דיבורים של פחדנות היו ממיסים את לב כולם. לדעתי כנ"ל דיבורים של יאוש - זה לא הזמן עכשיו! כל כך לא! ובעזרת ה' אני מקווה שלעולם לא יהיה בכך צורך, כי זה לא יקרה! נ.ב. "היה לא תהיה" זה יותר הבעה של תקוה חזקה מאשר של "ודאות". זה יותר כמו הבעת עמדה או הצהרת כוונות נחרצת. קפיש? [ליצירה]
- [ליצירה] אה... [ליצירה]
- [ליצירה] את אדם מתבונן. זה יפה בעיני. [ליצירה]
- [ליצירה] איפה ה"כמה נקודות מבט"? זה נראה כמו נסיון להביט על גן עם שיחים בפריחה סגולה, דרך שמשה מעורפלת בגשם שוטף, כשמישהו צייר אותיות (?) כלשהן באצבע על השמשה מבפנים. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, כנרת. [ליצירה]
תגובות