תגובה.
חצי תגובה.
מקף חטוף ודי.
- נו חבר´ה, מה כבר ביקשתי?!
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה נורא חמוד מצידך, שתדעי. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, אי אפשר שלא להגיב... זה מבוסס על שורה משיר של יהודית רביץ נכון? חמוד... =) [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד, וא-ל תדאגי בסוף זה יגיע..:) [ליצירה]
- [ליצירה] קשה לבד. תחושה מוכרת שהיטבת לבטא. קבלי חיבוק [ליצירה]
- [ליצירה] בע"ה זה יגיע (: [ליצירה]
- [ליצירה] יהודית רביץ? יהודית רביץ? יהודית רביץ? איזו בורות!!!! ר-ח-ל-! לא היית בתיכון? אני לא מצפה שכל אחד יכיר את כל מילות השירים עלי אדמות, אבל רחל זה קצת בסיסי, בסדר? יהודית רביץ.... [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה, מרב עצבים שכחתי: כנפי שחר: זה מתוק ומקסים ואין ספק שזה מתכתב עם רחל. מעולה! ואני גם מסכימה שצריכים יותר לטרוח ולהגיב, בעיקר על יצירות של יוצרים שאתה לא מכיר או חדשים. חבל שכאן הכל (כמעט) נשאר בביצה מסוימת. כל הכבוד על הרמת הכפפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אלוהים! אוי לה לאותה בושה... מעניין מתי כתבתי את התגובה המבישה הזו. אני! אני שכה אוהב את רחל! אני! שמנהל קמפיין נזעם וחתרני הקורא לשינוי מטבע הלשון "השיר של יהודית רביץ" לכדי: "השיר שיהודית רביץ שרה ששכחתי מי כתב" (במקרה הפחות טוב) או "השיר של רחל שיהודית רביץ שרה" (במקרה הטוב). ולאו דווקא יהודית רביץ כמובן, אלא כל זמר/ת שהוא. אכן, נפלתי חזק. תודה דנדוש :) [ליצירה]
- [ליצירה] הוא נראה כל כל זקוק להגנה... [ליצירה]
- [ליצירה] מה שקט ומה אצילי?? היא נראית אבודה ומנוכרת. [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר! [ליצירה]
- [ליצירה] טוב שאת בחיפוש.יש הרבה שחיים ללא תכלית ומטרה וזה לא מפריע להם... [ליצירה]
- [ליצירה] מה תורמות החזרות המרובות על "לא הותרת לי ברירה"? (גם בשם השיר, גם בשורות הפתיחה והסיום, ועוד פעם בשורה4) זה באמת מחזק או שזה קצת מיותר? (אבל חוץ מזה זה יפה וכ"כ נכון...) [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי עד הסוף מי זאת "היא", אבל טוב שהיו בך הכוחות להשתחרר מחיבוק המוות שלה... [ליצירה]
- [ליצירה] זה משהו שאפשר לראות (ולשיר) כשמבואסים ולצחוק קצת מהבאסה של עצמנו... [ליצירה]
- [ליצירה] ממש חזק! מתאר יפה את המציאות האבסורדית שאנחנו חיים בה... [ליצירה]
- [ליצירה] יש כאן הרבה פחד ומצוקה, נראה לי. הפנים האלה הן פליטות ששילמו את מחיר ההעזה. החלק המואר קרוע, החלק השלם חוסה בעלטה. וגם כך אינו מוגן - הדמות כולה מאוזנת בקושי על הקצה ויכולה בקלות להחליק למטה... [ליצירה]
- [ליצירה] חבל... חבל שסיימת את זה ככה. כל כך אהבתי את הדרך שהיהודי עשה מתוך החולין, מתוך הסתמיות וחוסר המשמעות, מתוך המצוקה - אל הקדושה, אל ההרווחה, אל האושר, שנתנה לו ירושליים. גם האנלוגיה לציפור היתה טובה. למה הרסת??!! [ליצירה]
תגובות