תחילה יש לתקן "מו" ל- "מן" או "מין".
כמו עוף החול לעלות מן האש,
להצמיח שנית כנפיים ולפרוח
אל העולם מתוכה (או מלהבותיה=ניגוד), נואשת,
לשוב ולבעור לעולם.
טקסט חביב:)
המ(ר)קיז דיו
כנפי שחר שלום,
כמה טוב לפגוש עמיתי כתיבה ותיקים מהעשור הקודם. את וב הכותבים של היום אינני מכיר ושטף הכתיבה שלהם לא מאפשר לעקוב ולהגיב עליהם..... שלא לדבר על התוכן והמטאפרות (?!?) אז אשמח להמשיך ולקרוא מייצירותייך.
[ליצירה]
הצעה
תחילה יש לתקן "מו" ל- "מן" או "מין".
כמו עוף החול לעלות מן האש,
להצמיח שנית כנפיים ולפרוח
אל העולם מתוכה (או מלהבותיה=ניגוד), נואשת,
לשוב ולבעור לעולם.
טקסט חביב:)
המ(ר)קיז דיו
[ליצירה]
כנפי שחר שלום,
כמה טוב לפגוש עמיתי כתיבה ותיקים מהעשור הקודם. את וב הכותבים של היום אינני מכיר ושטף הכתיבה שלהם לא מאפשר לעקוב ולהגיב עליהם..... שלא לדבר על התוכן והמטאפרות (?!?) אז אשמח להמשיך ולקרוא מייצירותייך.
[ליצירה]
מכירה את ההרגשה (הרצון להיות שוב "אני" ולא "אנחנו" - מוכר מאוד!!).
נ.ב. בקשר לקניות בסופר (מאיר) למה לגברים יש כשרון יוצא מגדר הרגיל לקנות ב-ד-י-ו-ק לא את מה שביקשת? אולי הדרך היחידה לגרום שיביאו הביתה דברים שימושיים, זה לבקש מהם את כל השאר!
[ליצירה]
יפה התיאור של המאבק הפנימי הזה, הניגוד בין היופי והקלילות של הפרפר והאביב, לבין הדוברת ה"שרועה". (אולי אפשר היה לרכך את הבית השני, שרק ירמוז ולא "יאכיל בכפית", אבל גם כך זה יפה)
אני מאמינה שאם ממשיכים לכמוה אל התכלת הזאת, בסוף גם הגוף לובש לבן ומתעופף...
יום טוב! : )
[ליצירה]
קראתי דעה (בעיתון ב-7) שיש לכנות את שאירע לפני שנה לא רק "חורבן" ולא רק "גירוש", כי כאלה היו לנו הרבה בהיסטוריה. לחורבן גוש קטיף הוא מציע לקרוא גלות: יהודים בארץ ישראל גורשו מאדמתם וזו ניתנה לנוכרים. הנה, עוד דבר שמשותף לחורבן הבית (שגרר הגליה של היהודים) ולחורבן גוש קטיף, עם כל ההבדלים
תגובות