תחילה יש לתקן "מו" ל- "מן" או "מין".
כמו עוף החול לעלות מן האש,
להצמיח שנית כנפיים ולפרוח
אל העולם מתוכה (או מלהבותיה=ניגוד), נואשת,
לשוב ולבעור לעולם.
טקסט חביב:)
המ(ר)קיז דיו
כנפי שחר שלום,
כמה טוב לפגוש עמיתי כתיבה ותיקים מהעשור הקודם. את וב הכותבים של היום אינני מכיר ושטף הכתיבה שלהם לא מאפשר לעקוב ולהגיב עליהם..... שלא לדבר על התוכן והמטאפרות (?!?) אז אשמח להמשיך ולקרוא מייצירותייך.
[ליצירה]
הצעה
תחילה יש לתקן "מו" ל- "מן" או "מין".
כמו עוף החול לעלות מן האש,
להצמיח שנית כנפיים ולפרוח
אל העולם מתוכה (או מלהבותיה=ניגוד), נואשת,
לשוב ולבעור לעולם.
טקסט חביב:)
המ(ר)קיז דיו
[ליצירה]
כנפי שחר שלום,
כמה טוב לפגוש עמיתי כתיבה ותיקים מהעשור הקודם. את וב הכותבים של היום אינני מכיר ושטף הכתיבה שלהם לא מאפשר לעקוב ולהגיב עליהם..... שלא לדבר על התוכן והמטאפרות (?!?) אז אשמח להמשיך ולקרוא מייצירותייך.
[ליצירה]
הלך רוח!
כל קטע-פסקה שכתבת כאן יכול היה לעמוד בפני עצמו בתוך קטעי פרוזה קונקרטיים יותר, כדי לתת את התחושה המהורהרת והתובנות שמעבר וכו'. כשלוקחים א5וסף של אמירות שמשתלבות עם עיניים מצועפות ודיבור מהורהר, התוצאה היא, אממ... קצת דיפוזית - לא ממוקדת. כל הקטע שכתבת מעורפל ולא כ"כ זורם. זאת בכל אופן התחושה שלי, וסליחה אם פגעתי.
[ליצירה]
אוי, אתם כאלה ילדים! מתי תתחילו לקלוט שאי אפשר לאזן התנהגות יומיומית בלתי נסבלת, על ידי הפתעה חמודה פעם בחודש - זה פשוט לא עובד ככה!! כשמבקשים ממכם משהו או אומרים לכם שמשהו מפריע - תשקיעו בזה קודם, לא באגרטל!
[ליצירה]
אולי זה על מאבק זהויות. האדם מנסה לרכוס את עצמו (אין המשך לבגד...)
אני לא רואה כאן שום דבר מפחיד. צורת הגוף מזכירה לי אדם מבוגר (ולא רזה במיוחד), יומיומי כזה, לבוש בחום סטנדרטי. ונראה שמתחולל אצלו מאבק בין הצד המואר לצד האפל - ובינתיים הוא בעצם פרום, פרוץ.
איזה יופי!
[ליצירה]
מה זה "ועפי האהבה"?
(ולדעתי היה אפשר אולי לעשות סינתזה בין הבית האחרון לזה שלפניו, ולהוריד ככה כמה שורות משניהם ואז היה יותר חזק. אבל זאת רק דעתי)
תגובות