כמו עוף החול לעלות מן האש
שנית להצמיח כנפיים
לעולם מתוכה לפרוח, נואשת
ולעולם לשוב ולבעור
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הצעה תחילה יש לתקן "מו" ל- "מן" או "מין". כמו עוף החול לעלות מן האש, להצמיח שנית כנפיים ולפרוח אל העולם מתוכה (או מלהבותיה=ניגוד), נואשת, לשוב ולבעור לעולם. טקסט חביב:) המ(ר)קיז דיו [ליצירה]
- [ליצירה] כנפי שחר שלום, כמה טוב לפגוש עמיתי כתיבה ותיקים מהעשור הקודם. את וב הכותבים של היום אינני מכיר ושטף הכתיבה שלהם לא מאפשר לעקוב ולהגיב עליהם..... שלא לדבר על התוכן והמטאפרות (?!?) אז אשמח להמשיך ולקרוא מייצירותייך. [ליצירה]
- [ליצירה] נראה לי שזה יותר מתאים ל"הרהור" מל"שירה", ולגבי התוכן, רצ"ב אנחה... [ליצירה]
- [ליצירה] לא בוגר במיוחד, הייתי אומרת. [ליצירה]
- [ליצירה] מתוק [ליצירה]
- [ליצירה] פששש... תודה על הניתוח האישיותי המעמיק. החכמת אותי! [ליצירה]
- [ליצירה] וואלה בלשון חז"ל הרחם אכן נקרא "קבר".. הרעיון דווקא יכול להיות יפה, לעורר רגש, וחבל שהכתיבה לא מושקעת... [ליצירה]
- [ליצירה] רחמים עצמיים. לא הבנתי מה תורמים כל ה"את"ים הקטועים. [ליצירה]
- [ליצירה] הנעליים מגיחות מתוך ענן ערפל או עשן. אחת שמוטה מאחור,נכנעה. אחת נראית כאילו היא עדיין מחוברת לרגל, שנמצאת באמצע מרוצה מכל הסיוט הזה. אני לא יודעת על מה היא דורכת אבל זה נראה לי כמו שפריצים של דם. ההיא שאלה ה"נעליים שלה", מתה לרוץ ולהחלץ מתוך עולם שלכאב וסבל ! [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד ומצחיק! היה יכול להיות יותר זורם אם הדיון הלמדני היה קצר יותר.נראה כאילו רצית לנפנף בכח בעובדה שאת בת שלומדת גמרא! אבל לא נורא... [ליצירה]
- [ליצירה] חיים, להכנס בניק אחר ולתת לעצמך מחמאות על השיר - נו באמת! [ליצירה]
- [ליצירה] זאת אמביוולנטיות שקיימת בגיל ההתבגרות (גם בתעשרים ומשהו עשויה להכלל בקטגוריה). אני רוצה להאמין שבסוף מוצאים את נקודת האמת הפנימית ומתגבשים. [ליצירה]
תגובות