תחילה יש לתקן "מו" ל- "מן" או "מין".
כמו עוף החול לעלות מן האש,
להצמיח שנית כנפיים ולפרוח
אל העולם מתוכה (או מלהבותיה=ניגוד), נואשת,
לשוב ולבעור לעולם.
טקסט חביב:)
המ(ר)קיז דיו
כנפי שחר שלום,
כמה טוב לפגוש עמיתי כתיבה ותיקים מהעשור הקודם. את וב הכותבים של היום אינני מכיר ושטף הכתיבה שלהם לא מאפשר לעקוב ולהגיב עליהם..... שלא לדבר על התוכן והמטאפרות (?!?) אז אשמח להמשיך ולקרוא מייצירותייך.
[ליצירה]
הצעה
תחילה יש לתקן "מו" ל- "מן" או "מין".
כמו עוף החול לעלות מן האש,
להצמיח שנית כנפיים ולפרוח
אל העולם מתוכה (או מלהבותיה=ניגוד), נואשת,
לשוב ולבעור לעולם.
טקסט חביב:)
המ(ר)קיז דיו
[ליצירה]
כנפי שחר שלום,
כמה טוב לפגוש עמיתי כתיבה ותיקים מהעשור הקודם. את וב הכותבים של היום אינני מכיר ושטף הכתיבה שלהם לא מאפשר לעקוב ולהגיב עליהם..... שלא לדבר על התוכן והמטאפרות (?!?) אז אשמח להמשיך ולקרוא מייצירותייך.
[ליצירה]
הדס -
בסיפור הזה השתמשת בנוסחה מוכרת, של -אגדה אלגורית עם מסר כאילו-עמוק לחיים. אבל כדי להשתמש בנוסחה כזאת צריך שבאמת יהיה לך מה להגיד. וזהו - שאני לא כ"כ הבנתי את המסר:
חד הקרן הציג את התיזה שהטוב מנצח את הרע מעצם היותו טוב, שהחיים מנצחים את המוות בעצם חיותם. המלכה לא קיבלה את זה משום שבכ"ז יש רע ויש מוות: יש חיה על החוף. והתשובה הסופית של חד הקרן, שבאה לתת כביכול נחמה כלשהי, היא ש"תמיד יהיה שם מישהו שיחכה לך" - איך זה קשור? א. הדייג לא חיכה לחד-הקרן, אלא היה זה חסד שזר העניק לזר. ו-ב. איך זה נותן נחמה אל מול החיה? במה מתנחמים, בכך שגם כשאנחנו שבורים ורצוצים עדיין ביכולתינו להעניק זה לזה? - אם זה המסר הוא לא מספיק ברור ואת לא מספיק מובילה אליו - לענ"ד.
עוד עניין - הפתיחה: הפסקה הראשונהנותנת את הרושם שמדובר בסיפור על עוד צדף מיני רבים, שחיה אחת מיני רבות שברה אותו, כדבר שבשגרה, בלא רוע-לב מכוון. ואילו בהמשך הסיפור האירוע הקטן הזה הופך פתאום לסכנה שאורבת לכל חיות המים, והחיה התמימה של ההתחלה הופכת למפלצת אימתנית שיש למצוא "סוד" מיוחד כדי להלחם בה. לא ברור...
אלה הדברים שהפריעו לי. ועם כל זה הכתיבה שלך יפה קסומה ונוגעת. כרגיל.
כל טוב :)
כנפי.
[ליצירה]
1. אני לא חושבת שיש מילים כאלה - "צלהבת" ו"ארירה".
2.גם השיר הזה, כמו שירים נוספים שלך, נשמע כאילו אתה מנסה לכתוב על חוויה שאתה לא כ"כ מכיר. וגם השפה לא בדיוק תורמת לאותנטיות שאינה...
[ליצירה]
זה דוקא עצוב. נראה לי שזה על איך שהחלום מחליף לנו את המציאות, גורם לנו לוותר על הגשמתו.
ילדי הפרא יבחרו בסופו של דבר לוותר על הדהירה הפראית על סוסים לבנים, כדי לשמוע את הסיפור עליהם עושים את זה. והמספרת תבחר (לא מרצון אך זאת עדיין בחירה) במקום לקפוץ מעל הסורגים ולהצטרף לדהירה, לשבת ולספר עליה.
[ליצירה]
what's this all about?
It doesn't sound as if English is your mother tongue... Why won't you write in a language you are more comfortable with and more fluent in?
תגובות