[ליצירה]
זה כתוב אמיתי, וצובט בלב. ונורא מעורר הזדהות וסימפטיה.
במיוחד נגע בי משפט אחד קטן שכתבת -
"דווקא מי שהצליח לשמור על הנר דולק, בזהירות, עד שהנר ייכבה או אולי עד היוֹמוּלדת הבא, מגיע לו שהמשאלה שלו תתגשם". קשה לי להסביר אבל דווקא המשפט הזה הכי עצוב.
וגם אהבתי את ההומור הנוגה שלך. ובמיוחד אתה"תקרו לי בזה אחר זה".
[ליצירה]
מה זה "ממנו אך זכרון נותר"?? ככה השלמת עם הגזירה.? ככה אתה מספיד את גוש קטיף?? כמו שהרבי מליובאויץ' היה אומר (ואביטל ציטטה בשורה מעלי) היה לא תהיה!!! ואם היצה לי אפשרות הייתי כותבת את זה בפונט 20
תגובות