[ליצירה]
היה לי קשה לקרוא את זה, כי תארת בכזה דיוק את המקום שהכרתי כל כך מקרוב, וכל כך הרבה זמן.
ולא - זה לא שם.
תזרום הלאה, זה במקום אחר לגמרי. צמיחה, חיים, כל זה.
( )
[ליצירה]
וואלה, זה כל כך נכון!
(עכשיו הבנתי לאיזה שיר שלך התכוונת, ואכן השיר האחרון שפרסמתי עוסק בנושא דומה, רק שאני התכוונתי לאאלה שחושבים, והעולם חושב ביחד איתם, שהם אכן כותבים שירה. ובכלל, לכל השעמום וההרס שמתבטא גם בסוגים אחרים של אומנות)
[ליצירה]
מקסים - גם במובן של קסם
איזה מקסים. ממש התחברתי לטיפוס הזה ולאוירה סביבו. הוא קצת מזכיר לי את "המספר הנודד" שלי. וגידול מטריות זה דבר יצירתי ביותר!
[ליצירה]
חשבתי על זה והגעתי למסקנה שזה הרי כל כך קל. תנו לאדם מוכשר משימה: כתוב שיר-זעקה שמוחה על צביעות, ומיד תקבלו עשרה כאלה, וטובים. כי זה באמת לא כל כך קשה לזעוק. אבל לדעתי אפשר להיות יותר סלחניים כלפי עצמנו כחברה. קצת צביעות זה לדעתי די הכרחי. אם לא היינו צבועים היינו פוגעים באנשים הרבה יותר. שהרי אי אפשר להכריח אנשים להיות שם *באמת*, במקומות הקשים האלה, לכאוב באמת את השכול הזה. זה נורא קשה ואנחנו רק אנשים! ואם לא יהיה כל השואו מסביב ליום הזה, אנשים שלא חוו את זה אישית פשוט יעדיפו לא לחשוב על מי שכן, אף פעם. - וזה לא היה יותר כואב מצביעות?
אבל זה נכון שהצביון שנותנים ליום הזה מוטעה. זה הופך להיות יום של "בואו נהיה עצובים" במקום יום של "בואו נחלוק כבוד לאנשים שמסרו את חייהם בשביל העם והארץ, ונלמד מהם". ועם יום של "הבה נבכאה הבה" באמת קשה ומכאן הצביעות.
תגובות