כשהרגשת לא טוב כולם רצו אליך עם מדחום.
אילו מדדו פחות ונתנו יותר.
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אה, וחוץ מזה - אני חושבת שאביבוסתיו צודק. גם מרגישה כך. באופן אישי אני באמת משתדלת להגיב כמה שיותר (אבל רק כשיש לי משהו לא-מאוד-טיפשי להגיד...) [ליצירה]
- [ליצירה] אה... היא לא עומדת בכיוון ההפוך? ובכל מקרה מה הקשר לבעד ונגד? [ליצירה]
- [ליצירה] מקבל ושומר מכיל ואוצר עד צווארו הוא חנוק במילה אחת בקבוק [ליצירה]
- [ליצירה] אצלי זה יצר רושם שהכל קרעים, פיסות בד שלא קשורות אחת לשניה.. כאילו גם החלון זה איזה חתיכת דגל, עקומה וקטועה, שמצטרפת לדגלים החשוכים האחרים כדי לשאול "נו, אז מה המשמעות של כל זה עכשיו?" [ליצירה]
- [ליצירה] תגובות=לתגובות [ליצירה]
- [ליצירה] בוא לא נקפוץ בוא לא נקפוץ, מנחם, בוא לא נקפוץ. ואולי האינסוף שבין 1 ל-2 יותר גדול מהאינסוף של שמעל למליארד? (אני לא מבינה בזה,תשאל את החתול...) וגם אם לא - הוא בטוח יותר איכותי. אולי מוטב שנשכיל למצוא את האניגבול בינות לגבולות חיינו, במקום לנפץ אותם ולהשאר עם המון רסיסי זכוכית בכל הגוף? - כי הניפוץ הזה הוא לא התשובה, זה לא אמיתי וזה לא בוגר. שמעת פעם על "אורות דתוהו בכלים דתיקון? - האנרגיה הזאת שרוצה לפרוץ ולשבור את כל הגבולות, זאת אנרגית חיים *עצומה* - כוחות של תוהו, שברגע שיבואו לידי ביטוי בצורה מתוקנת, (כלים דתיקון) *בתוך* מסגרת ה"חלון" (-או מה שזה לא יהיה), יפעלו המון טוב בעולם! לשבור ת'חלון זה קל מדי, קל מדי... 'סתכל, הנה כל העולם עושה את זה, מנחם. מה יוצא מזה חוץ מבלבול? ודרך אגב - גם לארון היו גבולות משלו - ע"ע "פרץ עוזה"... [ליצירה]
- [ליצירה] מ-ע-ו-ל-ה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] זה שיר ממש חזק. (היה לי קצת קשה לקרוא). עם ישראל צריך משיח! גאולה... [ליצירה]
- [ליצירה] הכינוי שלך עמוק משירך! [ליצירה]
- [ליצירה] נביש, לזה בדיוק התכוונתי! [ליצירה]
תגובות