כשהרגשת לא טוב כולם רצו אליך עם מדחום.
אילו מדדו פחות ונתנו יותר.
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] טל - סיפור יפיפה פיוטי וכובש! (לפעמים התיאורים קצת מתארכים ומסרבלים מדי לטעמי, אבל הסה"כ מקסים) אהבתי מאוד את הצורה הכל כך מדוייקת שבה את מתארת תהליכים בנפש - ברגישות ובתובנה. אניהה לעצמי אם זה חייב להיות כך - האובדן של המגע עם הנקודה הפנימית, עם המעיין הפנימי, עם ה"כנפיים". האם יצירה לדעתך חייבת לבוא מתוך תהום, האם זו תמיד חייבת להיות זעקה נואשת? זה נכון שכאב נותן כוחות של "בעירה" פנימית. אך האם אושר חייב להוביל לדעיכה? - ואולי הוא יכול לתת כנפיים מסוג אחר? אולי יש יופי אחר, אנרגיות שנובעות ממקום אחר, שמגיעים אליו דווקא כשהנפש פנויה מהתנפצויות מרסקות? הכמיהה הרי לעולם תהיה שם - עד אנסוף. עד הגאולה האמיתית והשלימה. כי הגעגוע שלנו שאוב מעולם פנימי יותר, מן הנשמה הטהורה שלנו שנחצבה מכסא הכבוד, שהיתה אחת עם האור האלוקי עצמו - וזה כזה אור שהעולם הלא-גאול לעולם לא יוכל להכיל. ואני מאמינה שהגעגוע לשם טבוע בנו, איפהשהוא בלא-מודע. ואם מתחברים לשם - אני מאמינה שגם הכמיהה והאש הפנימית יבואו ממקום יותר עמוק, יותר מזוכך, יותר אמיתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. כמה שיציבות היא בעצם אשליה. מנסים להאחז בכח ברגע החולף הזה... [ליצירה]
- [ליצירה] בקשר ל"תמיד אבל תמיד" - יש לזה משמעות, שנובעת מהאינפלציה בשפה. המילה "תמיד" לבד כבר אינה חזקה מספיק כדי להעביר את מלוא המשמעות שהכותב מרגיש בה, ולכן הוא אומר "תמיד", "אבל" לא כמו שאתה תבין את זה על פי השימוש הרגיל במילה תמיד, אלא - "תמיד", במלוא המובן והעוצמה של המילה. - לדעתי אין סיבה לא להשתמש בזה גם כאן. [ליצירה]
- [ליצירה] אבל השיר בכלל לא מדבר על גוש קטיף - תקראו ותראו! [ליצירה]
- [ליצירה] בע"ה יתוקן. נ.ב. איך חשבת שיהיה ולמה אוף? [ליצירה]
- [ליצירה] תגובות=לתגובות [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא יודעת אם הבנתי את כל הקטע, אבל המשל על האוטובוס מצא חן בעיני. זה כמו המשל על המעלית - למלך אחד היתה בת יחידה (איך שהוא תמיד למלכים בספורים יש רק ילד אחד, נכון?) והוא לא ידע למי ראוי להשיא אותה. החליט המלך לערוך מבחן מהסוג הזה: הורה לבנות מגדל בן אלף קומות, ומי שיצליח להגיע לקומה האלף - יזכה להתחתן עם הנסיכה. טוב, לא נלאה אותכם, הרבה מאוד אנשים ניסו ניסו,הגיעו מ-ק-ס-י-מ-ו-ם לקומה ה-200 התייאשו וירדו. (....)לבסוף כששאלו את בר המזל איך עשה את זה, ענה - עליתי בשארית כוחותי לקומה ה-201, ושם היתה מעלית... ה' עוזר למי שעוזר לעצמו! [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, זה נורא עצוב! למה נותנים לכם כש"ב לתאר את ההלוויה של עצמכם? מכל מקום, זאת לא ההשקפה היהודית. לא על הלוויות, לא על מוות, לא בכלל. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת לאודיה. מאוד יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אין קשר לישמעאל, רק את התבנית של התפילה לקחתי משם. כי יש עוצמה כ"כ רבה בתפילה "לו רק יחיה לפניך" [ליצירה]
תגובות